"טומאש לא ידע אז שהמטאפורות מסוכנות הן. לא כדאי לשחק בהן. אהבה יכולה להיוולד ממטאפורה אחת ויחידה"

אבל אבל אבל...זה לא מתאים יותר. לא הצבעים הקודרים, לא סבינה ופראנץ, לא תרזה וגם לא טומאש.

לא מתאימה יותר פראג על צבעיה ואורותיה. היא אינה תפאורה לחיי היום.

קלות וכובד? הא לכם השילוב. כי בקלות של האושר מתגלמת כבדות האחריות.

לא עוד חיפוש, לא עוד ילדים יפים ועיניים קרועות.

שקט.

שקט של לפני שינה.

כשהארץ שוקטת והאדמה נושמת את הלילה ומחייכת חיוך של בטחה ורגיעה.

מה שבן אדם אחד קטן יכול לעשות.