it's dangerous |
| 5/2009
and here we go again
אז הסיפור שלנו מתחיל מחדש..
הפעם הוא מתחיל בפרידה [כן כן.. עוד אחת] והפעם.. שלא מיוזמתי.
אחרי האקס השחור מהפוסט האחרון שפורסם פה יצאתי עם כמה צפרדעים ואז פגשתי נסיך.. לא לא לא נסיך בכאילו.. נסיך נסיך..
נסיך שמעולם לא נחסך ממנו דבר, נסיך שלא היה צריך להתמודד מעולם עם דחיה או עם עצבות.. אפילו עם חשש.. נסיך שהכל היה שלו וגם אני הייתי.
ואותו נסיך היה העונש הקוסמי שלי.. אתם מבינים אני מאמינה גדולה בכוח קוסמי.. וכמו שאני לא אהבתי את השחור באותה מידה שהוא אהב אותי.. כמו שאני לא הייתי מוכנה להקריב דברים למענו כך הנסיך לא היה מוכן למעני.. דבר שיצר מתחים.. וריבים.. וחוסר הבנה.. ובסופו של דבר אחרי שבעה חודשים הביא אותנו לפרידה ההיא..
זה קרה לפני חודש.. ניגשתי לפסיכומטרי ושסיימתי ישר לקחתי את האוטו ואת עצמי ונסעתי לטירה שלו.. שמחה ומאושרת להעביר את שארית חיי בHAPPILY EVER AFTER
אבל האקסית של הנסיך [בדיוק כמו שהיה עם השחור] הרימה שוב את ראשה הבלונדיני והמכוער.. והפעם במקום לבוא בדרישות לנסיך [דבר שבדיעבד לא היה כל כך חסר ביסוס... אחרי הכל... זאת נטו האחריות שלו לעשות 1+1 ולהבין שהנוכחות שלה מפריעה לי] התקשרתי אליה.. דיברנו הסברנו אפילו לא רבנו.. ואז שהשיחה הסתיימה אותו נסיך נכנס לחדר בצעד מהוסס מביט בי בעיניים ואומר שזה נגמר.. משהו בכל המהלך הבוגר כביכול שלי להתמודד איתה גרם לו להבין שלא משנה מה לא נוכל להסתדר.. התאוריה שלי ושל רבים מחבריי שהוא פשוט הבין שהוא לא אוהב אותי מספיק בשביל לעשות שינויים בחיים שלו.. ושהמקרה גרם לו להבין שאין ברירה אלא לסיים את זה.. וכך נסעתי הביתה [מרחק 40 דק' מארץ האגדות שהנסיך חיי בה] בוכה בהיסטריה.. במזל הגעתי הביתה [הזכרתי שהנסיך לא התקשר לברר אם אני בחיים בכלל?]
וכך התנפצה האשליה והאגדה נגמרה..
וכמה שבסופו של דבר אני יודעת שאותו נסיך היה חתיכת צפרדע.. אפילו קרפד.. אני לא יכולה שלא להמשיך להסתכל עליו דרך משקפיים ורודות.. אני לא יכולה שלא להתגעגע לחיים איתו.. ואליו.. למרות כל המגרעות הכל כך ברורות בקשר הזה.. למרות חוסר האיכפתיות התמידי שנטף ממנו.. למרות הדרך החסרת סבלנות שבה היה מדבר איתי.. אני מתגעגעת אליו..
אבל אני במקום מספיק מפוקס בשביל להגיד שאולי הנסיך צדק.. בדרכו המאוד חסרת רגישות הוא צדק.. אנחנו לא מתאימים.. ולי מגיע הרבה יותר מנסיך קרפד.
מגיע לי אדם שאוהב אותי באמת.
ואחרי שקיבלתי את העונש הקוסמי שלי.. הגיע הזמן להמשיך הלאה ואולי אפילו לקבל פרס..
מגיל 17 אני לא לבד.. ועכשיו חודש אחרי הפרידה אני דווקא מתחילה להתרגל למצב.. אף אחד לא מתקשר להגיד לי לילה טוב.. אין לי את הבנאדם שבודק אם אכלתי ואם כן אז מה והאם נהניתי.. אני עם עצמי.. מגיעה להחלטות ומתמודדת עם קשיים..
עברתי יום הולדת [תאריך לא קל עבורי] עברתי ציון לא להיט בפסיכומטרי [מועד ב' HERE I COME] עברתי חיפוש עבודה שעד כה לא מניב פירות מוצלחים במיוחד.. וכל זה עברתי בעזרת כמה חברים טובים ובעיקר עם עצמי.. ועולמי לא חרב עליי..אז ייתכן שאני סוף סוף מתבגרת?
אני מקווה לחזור להתמכרות הזאת.. של הבלוג.. לחזור לעדכן ולשתף.. בעיקר לשפוך את הרגשות.. כי מי יודע.. אולי עוד יהיה עדכון מאושר כלשהו בהמשך.. על צדק קוסמ י P:
עד אז.. בטח יהיו התבכיינויות בלי סוף :)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Abunai
