**
שקעתי בתוך מילות האהבה שלך,
שוקעת תחת החול הרטוב,
נושקת לתוך הגלים החמים,
מחכה לגשם החלש.
נעמדת אל מולך כשנפשי ערומה אליך,
אוהבת אותך,
אבל חייה את רגעי הבדידות לבדי.
המנורות כיבו את אור המנהרה
והרכבת סטאה מהמסלול שהוביל לאסון.
קח אותי איתך, ברכבת הדוהרת
דרך ההרים הקרים והחופים הצלולים,
קרא לי אחריך, בלילות החשוכים,
ואבוא איתך.
השתיקה שלך שברה את הגלים שבים,
הטביעה ספינות של תקווה,
והשאירה אותי לבדי לשחות במים העמוקים ,
ואפילו לא תרחת לזרוק לי מצוף.
או לדאוג אם ידעתי לשחות.
שניות חיי תקפו את חייך באהבתי הסוערת, הנסתרת,
אבל תמיד היה מי שיעצור את הלהבה הבוערת בליבנו,
האש חיממה אותנו וחיממה את ליבנו תוך שלוות עולמים,
אני אוהבת אותך, ותמיד אוהב,
גם אם תהיה עם אחרת,
אני אחכה לספינה שלך,
אשב בחולות לבדי.
גם אם המים יקחו אותך ממני, לתמיד.
אל תשפטו קשה, אני לא משוררת, סתם שיכורה חחחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
