http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281dont be separated from loveheCopyright 2026 BliSs*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=10293147<div align="right" dir="rtl">טוב קיבלתי הודעה על זה שמוחקים בלוגים ישנים שלא עודכנו מזמן והחלטתי לחשוש על המקום הקטן שלי פה ששרד כבר מעלה משלוש שנים, חבל שיעלם לי, ככה לא יהיה לי על לצחוק על עצמי כשאני אנסה להזכר במשהו שכבר עברחח.. "אני לעיתים קרובות חושבת למה, אנחנו כעיוורים בורחים מבעיות? ואני כ"כ רוצה להבין, לאן אנחנו תמיד מפחדים לאחר? אז, איך זה יכול להיות? <FONT</div>Sun, 14 Dec 2008 21:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=10293147http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=10293147http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9805726<div align="right" dir="rtl">הקיץ הזה, הקיץ הזה חמק בין האצבעות, ואולי לא היה הארוך והמיוחד ביותר שיכול היה להיות, אבל בהחלט ישאר בזיכרון לטובה :) אני כבר לא זוכרת את כל המטרות שהצבתי לעצמי לקיץ הזה , אבל אני כבר יודעת שלא ממישתי את רובן, אבל אני לא מתחרטת! הקיץ הזה יצא לי לעשות כמה שטויות שגרמו לי להיות מאושרת, יצא לי לעבוד בפראג (זה בר מסעדה) בתור מלצרית ומארחת, והיה לי נורא נורא טעים לעבוד שם, וגם כיף :) חוצמיזה יצא לי לעבוד בצ'ויס (בר) גם בתור מלצרית, ויצא לי להכין לטעום שם הרבה הרבה משקאות טעימים :) יצא לי להיות ברמנית בג'ון סילבר, מה שהיה נורא מצחיק לדעתי, כי כל מה שאני יודעת להכין מהקוקטיילים זה בעיקר מה שלימדו אותי בפראג ומה שהמצאתי בעצמי, ככה שאני לא באמת לקחתי קורסים או משו..:))) יצא לי לעבור דירה, כפי שכבר הבנתם, ויש לי עכשיו דירה יפה וגדולה, עם חדר ירוק ומעוצב (יחסית) רק שלא יצא לי להיות בו הרבה כי אני כל יום חזרתי מהעבודה ב3 בלילה אם לא יותר מאוחר ובבוקר שמרתי על אחי עד שסבא הגיע לארץ.. יצא לי להכיר כמה אנשים, בעצם, הרבה אנשים דרך העבודות האלה שלי, וזה נורא נחמד לדעתי :) יצא לי ללכת לכמה מ</div>Mon, 25 Aug 2008 15:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9805726http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=9805726http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9467704<div align="right" dir="rtl"> זה היה אמור להיות הקיץ שלנו.. תמיד תהיתי איך בדרך כלל הכול נגמר.. עוד לא ממש התחיל, אבל נראה שכה הרבה תהיתי, שהתהיות הפכו למציאות ואז נהיה כבר מיותר.. הימים האחרונים חולפים ברבגוניות מהפנטת, פעם מציפים אותי בתחושה של בטחון וכוח, ופעם הכול אפור,כלל לא מובן וזר.. בכלל לא רע לי, אבל לפעמים כאב ישן מזכיר את היותו עוד שם, ולפעמים הראש זקוף, והחיוך כאילו בעצמו זוחל ישר לתוך פניי והכול בפנים מאיר ותם.. טוב לי ככה, איני יודעת מה איתי, <P class=MsoNormal style="MARGIN: 0cm 0</div>Sun, 29 Jun 2008 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9467704http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=9467704http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9383118<div align="right" dir="rtl">Oh'Cause it's always raining in my headOhForget all the things I should have saidSo I speak to you in riddles'Cause my words get in my wayI smoke the whole thing to my headAnd feel it wash away'Cause I can't take anymore of thisI wanna come apartOr dig myself a little holeInside your precious heart... I love you thanks, I am better , much better now:) <IMG style="WIDTH: 336px; HEIGHT: 448px" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/81/62/18/186281/pos</div>Mon, 16 Jun 2008 12:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9383118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=9383118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9159097<div align="right" dir="rtl">:) </div>Sat, 10 May 2008 12:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=9159097http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=9159097http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8775886<div align="right" dir="rtl"> IJUST FEELSOOO HAPPY i really do!! and there is nothing more to say:) S 8im marta vseh devushek !! damn... have a perfect day girls:) </div>Sat, 08 Mar 2008 15:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8775886http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=8775886http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8509247<div align="right" dir="rtl">וואו, כשצרות נופלות ישר לתוך הידיים, אני אומרת לעצמי שהן אלו שידחפו אותי קדימה ויעזרו לי להתגבר. אז כן, אני עוברת לפיזגת זאב, חוזרת אחורה בזמן למקום קרוב מאוד לילדות, בהתחלה זה דיי ביאס אותי, אבל אחר כך חשבתי שהתחלה חדשה תמיד מלווה בתחושות מרעננות ומרגשות. ואם הטוב בכל המצב לא ירצה לחפש אותי, אני אמצא אותו לבד. כרגע אני צריכה לעשות כרטיס עובד, כבר מצאתי לי עבודה,לא משהו רציני מן הסתם, אבל אני מקווה שאני בכל זאת אסתדר שם מצויין. אחרי הכל כשיש לך מטרה זה דוחף אותך הלאה, ולפעמים אפילו גורם לך להתעלם מהפחדים שיש לך בדרך. פחדים מכך שמה שאתה רוצה לא יצליח, אבל אני אומרת, אם לא אנסה לא אדע. בינתיים אני מציבה לעצמי כמה מטרות, הן נראות ארוכות ורחוקות מהמציאות עכשיו, אבל מי יודע..אולי בעוד כמה זמן.. זה המעט שאני יכולה להרשות לעצמי עכשיו בכדי לאקל עליהם. הייתי רוצה להרוויח מספיק כסף כדי לקנות סלון חדש לבית, או לפחות ארון לחדר, או משהו אחר שימושי שיחסוך להם לפחות קצת מההוצאות..סבתא אומרת שאם אני אלמד טוב זה יהיה הדבר הכי טוב שאני יכולה לתת להם, אני יודעת שיש בזה משהו, אבל אני גם יודעת שזה ל</div>Sun, 27 Jan 2008 13:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8509247http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=8509247http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8388272<div align="right" dir="rtl">זאת לא התקופה שלי. ימים אפורים חולפים דרכי ואני לא כאן. לא מרוכזת, מרוחקת. הייתי נתפסת בחוטים שמושכים אותי הלאה להמשיך בסדר היום הרגיל, אבל לעט לעט אני מרגישה איך הם נפרמים, ולי אין כוח, אין לי כוח ללכת ... זאת לא התקופה שלי. תקופה של חורף. הערפל מתשתש את כל המחשבות שלי, אני לא רואה יותר משמעויות שלפני כן היו למטרות, הכל נרפה, מתעייף. אני מרגישה את הרגשם בראש שלי, טיפות קטנות של עייפות מקררות את הגוף, עוד יום עובר, ואין לי כוח לעשות אפילו את הדברים שהיו עושים לי לפני כן טוב. כשתקופה ראה באה היא גוררת אחריה שורה ארוכה של אכזבות קטנות שדוקרות כמו מחטים קטנים את הלב שמתהפך ללא תשובה. זה רק תקופה, אני מחזיקה לה את היד כדי לא ליפול,להרדם... אני יכולה לקום בבוקר ולשבת שעות, באותו מקום, באותו מצב, פשוט לחלום בלי לישון פסים שחורים נבלעים בתוך העור שלי, הופכים אותו לבלתי פגיעה, אבל זה רק נראה.. ואני מתעטפת בחורף, כי זאת לא התקופה שלי... לא פסימית, ריאליסטית, אם רק הייתי יכולה, הייתי אופטימית כמו שאני רגילה, אבל אני עייפה מזה. רק לתקופה הזאת, רק לחורף. אני לא רוצה ל</div>Wed, 09 Jan 2008 18:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8388272http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=8388272http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8354985<div align="right" dir="rtl">אף פעם לא היה לי שיר אהוב, שירים זה עיניין של מצב רוח, אהבה זה עניין של טעם.. אני אוהבת לטעום מהכל (במוזיקה חברה..) וכולם בטח יסקימו שמי שיושב מול חלון כשבחוץ גשום, חסר מצב רוח ועייף לא ישמע איזה טראנס עצבני.. למרות שלכו תדעו..אני לא חובבת את הסוג הזה במיוחד, אני מעדיפה מקור על טראקים שהורסים את כל היחודיות שיכולה להיות בשיר.. יש איזה סגנון שאני אוהבת, קשה להגדיר אותו בכלל כי אני לא רוצה לקרוא לזה רוק, אבל אני יכולה לשמוע גם ראפ וכל סוג אחר של מוזיקה ולהנות גם ממנו, הכל תלוי במקום ובמצב, למשל במסיבות אני מעדיפה מוזיקה שחורה... כשבחור אחד שאל אותי לא מזמן מה השיר האהוב עליי אמרתי לו שאין, ואז הוא אמר ששיר אהוב לא בהחרך שיר שאני שומעת 24/7 אלה שיר שאני יכולה לשמוע אחרי כמה חודשים ואפילו שנה שלא שמעתי אותו ולהנות ממנו.. אבל מה אני אגיד לכם, יש אלפים כאלו שעושים טוב בלב סתם ככה בכל מצב בכל מקרה כשנזכרים בהם, כמו למשל "נאקין און האבנס דור" או שיר אחר כלשהו.. אבל לאחרונהמצאתי שיש שיר אחד שמשקף לא רק מצב מסויק בחיים שלי, אלה את הגישה לחיים כולה.. זה לא אחד השירים האלה שמתחברים אליהם</div>Sat, 05 Jan 2008 01:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8354985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=8354985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8210301<div align="right" dir="rtl"> "זה לא הכל בחיים"-הם אמרו לי זה שזה לא הכל ידעתי בעצמי. רציתי לינסוע למרכז, לזרוק את הלימודים ולעסוק רק באומנות. אומן זה אדם שמביע את המשאלות שלו בעזרת מכחול וכשמסיים, הוא מביט על הניירהם מתגשמות. אומן זה אדם חופשי. הרוחניות והתשוקה לרישום ממלא את ליבו , אבל מה עם הקיבה? "פיקסו נחשב לאומן גדול" , רק כשהוא מת... ומונה? מונה לא יכל לסבוע מהפרות שצייר על הבד הלבן. וג'ון פולק פיזר לא קצת כתמים צבעוניים עד שמבקרים החליטו לקרוא להם אובסטרקציות. אז נסעתי למרכז. ישבתי בטיילת וציירתי את עוברים שברחוב. ציפיתי כל יום שאיזה איש עסקים, חובב אומנות יגש אליי ויחליט להשקיע ביצירות שלי כמה אלפים. הייתי יושב ככה וחולם, עד שכל החסכונות שלי נגמרו. לפעמים הייתי מצייר סתם אנשים שעברו ברחוב, סתם ככה פרצופים של זוגות יפים שחלפו נמסים בחיוכים, של ילדים שרצו על החוף עם כדורים צבעוניים של גלידות בכל הטעמים. ואז הייתי חוזר לבית ושוקע בחדר החשוך, קודר בדידות וממשיך לצייר...כל מה שנשאר לי לעשות. "העיקר שאתה עושה מה שאתה אוהב"-הם אמרו לי. זה שזה העיקר כך חשבתי בעצמי. ולעט לעט החלל התרוקן. חזרתי</div>Sun, 16 Dec 2007 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (BliSs*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186281&blogcode=8210301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=186281&blog=8210301