לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Time of my life


מצטערת, נשפכו לי המילים

Avatarכינוי: 

בת: 35

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2006

בצפר ותופעת ה"פוף"


אז החלטתי לעדכן קצת בענייני בצפר וכאלה....

לא מזמן (האמת שכבר מזמן) היה ערב מגמה למוסיקאים הכציסטים, היה ממש ממש נחמד ומשום מה אהבתי יותר את הערב מאשר את הזה שהיה בצהריים לתלמידי בית הספר (למרות שבערב זה היה ארוך יותר). חוצמזה לא יכולתי לפספס את ההזדמנות לראות את אספוש החמודי שר על הבמה (אנחה). ירדנוש שרה יפה כמו תמיד... אוח, המוסיקאים האלה. לנו התאטרוניסטים בטח הערב מגמה יהיה באודיטוריום הפיצי וזה סתם יהיה מעפן כי אנחנו לא מוכשרים (חוץ מאיזה שניים שלוש תלמידים), ואני גם כלולה בלא מוכשרים זה בטוח... וגם ברק שונא אותי.

אז בט"ו בשבט היו נטיעות של כמה עצים קטנים ליד חדר הרצאות. אני: "לא חבל? בסוף הם יראו כמו העצים האלה!" (מצביעה על שני עצים ערומים דקיקים חסרי עלים שעומדים ליפול כל רגע).

תופעת ה"פוף" של גילה המחנכת ה"אהובה" שלנו:

גילה לא צועקת. היא תמידדדד נשארת באותו טון גם כשהיא כועסת. לכן, כיוון שהצעקות אינן יוצאות מהפה שלה הן עולות לה לראש, שם בעצם מתרחשת תופעת ה"פוף". עיניה של גילה מתרחבות ושיערה (השחור והמסודר), עולה למעלה כאילו היא הרגע התחשמלה. עכשיו, זה קורה כ-ל שיעור מחדש. זוהי הוכחה מספר אחת שגילה היא רובוט. הוכחה מס' 2: פעם היא שכחה איך קוראים לילד מהכיתה (אחרי חצי שנה שהיא מלמדת אותנו...) אז אותו ילד אמר לה "גילה נעלבתי" וגילה ענתה: "אל תיעלב, זה בסדר, לפעמים אני גם שוכחת איך קוראים לילדים שלי". מעניין, בטח הכרטיס זכרון מתפקשש לה לפעמים. הוכחה מס' 3: כל פעם שהיא נותנת לנו לעשות תרגילים בלשון בכיתה באופן עצמאי היא עוברת בינינו ומשננת את המשפט הבא: "מי-שלא- מתרגל-לא-יודע" (בצורה רובוטית ביותר), וכל שיעור מחדש! כאילו זה שמור לה על הכונן או משהו! בקיצור, אני עדיין בשלבי הפיענוח. שיהיה לכם יום טוב. (מרגישה קצת יותר טוב היום).

נכתב על ידי , 26/2/2006 16:13   בקטגוריות בית ספר  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של •°.•100% Prin¢eSs•.°• ב-1/3/2006 16:42
 



דיכאון שכזה


אני לא בדיוק יודעת מה קורה לי. זתומרת, יש כל מיני דברים שמשפיעים עלי בזמן האחרון... ויש גם משהו שאני כל הזמן מתלבטת לגביו ואני לא באמת יודעת מה אני מרגישה. אני אנסה למנות כמה מהדברים.

קודם כל, בזמן האחרון כולם נורא מאושרים סביבי, לכולם יש בני זוג וכולם כאלה מאוהבים ונהנים... ואני מרגישה אפילו עוד יותר לבד משהרגשתי קודם... כפי הידוע, לי אין אף אחד ממש לחשוב עליו או מישהו שיש לי סיכוי איתו... בקיצור זה גורם לי להיות עצובה כשכולם מסביבי שמחים. ואני יודעת שזה אגואיסטי מצידי, אבל אני תמיד שמחה ותמיד מתלהבת כשלאנשים שאני אוהבת קורים דברים טובים, והפעם פשוט לא יודעת... אני לא מסוגלת יותר.

חוצמזה, אני נורא מרגישה לבד בזמן האחרון... זתומרת גיליתי שאין בעצם אף אחד שבאמת באמת קרוב אלי (חוץ מאולי ירדן שהיא הבן אדם היחיד שמכיר אותי בערך כמו שאני מכירה את עצמי). כאילו, יש לי חברים והכול, אבל אני לא באמת מרגישה שהם מכירים אותי, או רוצים להכיר אותי. אני לא יודעת איך להסביר את זה במילים.

אז במשפחה העניינים לא משהו... האמת שהם אף פעם לא היו משהו. אבל אין לי כוח להכנס לזה.

טוב יופי, עכשיו אופק רב איתי בגלל איזה תגובה מטומטמת שכתבתי לו בבלוג. great. טוב אופק, אני יודעת שאתה שונא אותי, ולא אכפת לך אם אני מתעצבנת עליך או משהו כזה... לא יהיה אכפת לך גם אם אני אפסיק לדבר איתך! דיי מרגישים שאני סתם מעצבנת אותך ובטח עדיין נשארתי לגביך "אנה הקופצנית והמעצבנת". דווקא היה נדמה לי שפעם דיי חיבבת אותי, אבל עכשיו אתה בודאות שונא אותי. (ושאף אחד לא יגיד לי "לא נכון!", כי אתם לא יודעים שומדבר!). רק שתדע אופק שאני תמיד חיבבתי אותך והאמת ש... לא יודעת לפעמים נדמה לי שזה אפילו יותר מסתם חיבה (אל תתחילו לתחקר אותי לגבי זה.) אבל עזוב את זה עכשיו. כנראה שאני ואתה אף פעם לא ממש נסתדר, אז כדאי לי לשכוח גם מזה. גם מהכול. אני יודעת שאני צריכה להתרכז בדברים הטובים, אבל מה לעשות אני בן אדם, ואני לא מסוגלת להבליג על הדברים הרעים... אני פשוט אחכה עד שכל התקופה החרא הזאת תעבור.

נכתב על ידי , 24/2/2006 15:47   בקטגוריות פסימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Starry Night ב-26/2/2006 20:44
 



יומולדת, ולנטיינס ושיר


אז יום שבת מאיה ואסנת חגגו להן יומולדת והיה ממש ממש כיף. הכרתי כמעט את כולם והיה כיף לרקוד עד הלילה... מזמן לא נהניתי ככה...(חבל שנאבדו כמה מתנות....) המנהל של קוקטיל ארועים הוא פשוט חרא של בנאדם.... אין לי כוח להסביר, אבל המקום-לא מומלץ.


היום היה מבחן בהיסטוריה. אני אסתפק באמירה הזו כיוון שאין לי מושג איך הלך לי... פשוט כתבתי מה שאני יודעת ואני צכה לקוות שזה יספיק.


אתמול היה הוולנטיינס. מיותר להגיד שאין לי חבר אז ליום הזה אין הרבה משמעות בשבילי. קניתי דובי קטן עם לב בשביל אמא, אותה אני אוהבת :)

אז סתם יצאתי קצת בערב עם ידיד שלי לקניון ושתיתי שוקו ממש טעים של ארומה....מממ. טוב זה היה רק לשעה בערך ולא הספקנו לעשות שומדבר אבל בכל זאת היה נחמד.


My wish

 

love is in the eir

the old phrase

everyone has someone to love

everyone has someone to think of

and I feel so dissconected

out of this bubble called love

I usud to hate love

but now I realize how much I need it

even if it makes me suffer

it's still exciting

and I still wish for it.

Mabey I shouldn't think of it so much

but I can't help it

couse it's around me all the time.

I just wish I could stop dreaming

so I could live the real thing


טוב... זהו להיום. הגשם כנראה משפיע עלי, מי יודע.... שלום.

נכתב על ידי , 15/2/2006 17:00   בקטגוריות עידכונים רגילים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Starry Night ב-24/2/2006 20:31
 



לדף הבא
דפים:  

13,926
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לannahana אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על annahana ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)