<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Time of my life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848</link><description>מצטערת, נשפכו לי המילים</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 annahana. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Time of my life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/48/38/18/183848/misc/14575022.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=10018445</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;לדעתי המשגל הפרוורטי ביותר, המעניין, השונה והמטורף ביותר יכול להתרחש במיטה בבית, ללא חבלים, ללא מטפחות, ללא המון אדם שאוטוטו רואה אותנו, וללא נוף של פרדסים.
סתם בבית עלוב, עם נוף של אחורי מסעדות מטונפות ועל מיטה רעועה.
כי מה שמשנה זה לא ה&quot;מה&quot; אלא ה&quot;איך&quot;.
איך אתה מנשק אותה, ואיך היא נוגעת בך, איך אתה מלטף אותה, ואיך היא מתנועעת, איך היא נושמת, ואיך אתה נושף. איך היא מורידה לך את החולצה, ואיך אתה מנשק אותה בצוואר, איך היא מחייכת ואיך אתה גולש בתוך נשמתה.
איך מתחבקים אחרי
איך מלטפים אחרי
איך צוחקים אחרי
איך יוצאים מהמיטה אחרי
איך חוזרים למיטה אחרי
איך מגישים את הקפה למיטה
ואיך נותנים את נשיקת הפרידה&quot;

(מתוך &quot;חכמת הבייגלה&quot; של אילן הייטנר)


איזו תקופה מוזרה.
הייתי בטוחה שהשנת שירות הזאת תסדר את כל המחשבות שלי, אבל היא רק מבלבלת אותן עוד יותר... אני מגלה דברים על עצמי שאני לא מסוגלת להתמודד איתם עדיין. או אף פעם.
נפרדנו מזמן. איך אני תמיד מוותרת על אלה שבאמת אוהבים אותי?... כל הזמן אני חושבת מה עדיף, להיות עם מישהו שטוב לי איתו ואוהב אותי אבל אני לא מאוהבת בו? או להיות עם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Oct 2008 20:59:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=10018445</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=10018445</comments></item><item><title>לכבוד התאריך המגניב - עידכון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9713641</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו עבר הרבההה מאוד זמן מאז העידכון האחרון... לא ייאמן כמה הספקתי מאז.

סיימתי סוף סוף את כל הבגרויות! למרות שאין לדעת מתי יהיו תשובות עם כל השביתות האלה :S:S טוב נו, אז אני אקבל תעודת בגרות כשאני אסיים צבא או משו... חפיף.

אה וגם הורידו לי את הגשר!!! ייפי :):) מוזר איך העולם מתחלק לשני חלקים - אלה שממש שמו לב, ואלה שבכלל לא. ואני אומרת - איך אפשר שלא לשים לב לעזאזל?!?!

:D

עברתי גם את הנשף, שהיה אחת החוויות הכי טובות שהיו לי בחיים :) לראות את כל האנשים בשכבה לבושים מדהים, משתכרים, מתמזמזיםורוקדים כאילו אין מחר, זה אחד הדברים הכי כיפיים ומצחיקים שיש חח
י
צא לי להכיר יותר טוב אנשים ממש מדהימים, ויצא לי ללמוד קצת איך לשחק ביליארד שזה מגניב ^^ 

היה לי גם סוג של וירוס בקיבה במשך איזה שבוע.... סיוט &amp;gt;&amp;lt; אל תאכלו במנצ&apos;יס. או לפחות לא את המלוואח פיצה שלהם :S כתוצאה מההרגשה הנוראית שהיתה לי אמא החליטה שאני צכה לעשות בדיקות דם מקיפות (פאקינג 6 מבחנות!!!), ועם הפוביה שלי, זה לא היה כיף במיוחד. יצאתי בריאה ושלמה לפחות חח...

למדתי להכין סושי! בערך... חח

הייתי בערב גיבוש מה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Aug 2008 14:08:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9713641</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9713641</comments></item><item><title>אז... באים לפה הרבה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9470188</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז אני לא מסתבר.

מילא... מי נכנס לפה בכלל

עכשיו פתאום ראיתי שסיימנו בנימה דיי פסימית פעם קודמת. טוב נו.

אז מה היה לנו?
סמינר ממיין של השנת שירות, שהיה מוצלח ביותר, זכיתי להכיר יותר לעומק אחלה אנשים ואני שמחה יותר מתמיד שאני הולכת להיות חלק מהפרוייקט האדיר הזה :)
חודש לי ולדרור (שכלל פסטה מושלמת באדיבותו)
מתכונת סיוטית במתמטיקה (62 &amp;gt;&amp;lt;)
מסיבת יומולדת 18 לליאתי המדהימה שלי (ששתתה קצת יותר מדי באותו ערב...)
מיונים למאבחנת פסיכוטכנית (שלא עברתי כמובן.) חופרים כל כך! רק לדבר עם המאבחנות האלה וקיבלתי חררה. לא פלא שהם הבינו שאני ממש אבל ממש לא מעוניינת בתפקיד.
שייקה חגג מומולדת בזוזוברה ^^
ים בשבועות וגם לכבוד היומולדת של קליה, אין כמו ים :)
יום הולדת 18 ליפה שלי! שקיבל מצית זיפו, חולצה מושלמת של בוב מארלי ועוגה הכי טעימה ביקום כולו :)
מסיבת סיום של הקבוצה באחריי - על האש במקורות הירקון, היה חביב ביותר.
ריבים מעצבנים לגבי חו&quot;ל שנגמרו בזה שאני וירדן נטוס רק שתינו נראה לי...
מסיבת סיום בצפר! שהיתה לטעמי לא מספקת לחלוטין... או שסתם הרגשתי לא קשורה, וספר מחזור מעפן...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Jun 2008 13:25:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9470188</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9470188</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9257930</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכול מתפרק...
וכבר נמאס לריב בגלל אי היכולת שלי להתמודד עם דברים.
אני מחפשת רק לברוח, למרות שאני יודעת שזו לא התמודדות...
גם ככה אין לאן.
ואולי אני עושה את השנת שירות הזאת רק כדי להיות מפוקסת באחרים במקום בעצמי? כדי לברוח?
לא יודעת כבר...
רוצה לעוף מהבית הזה, אבל אני יודעת שאני לא יכולה לעזוב סתם כך. ועוד עכשיו.
ובכלל,
אני לא מסוגלת לדאוג לעצמי.

אני בן אדם רע.
למרות שאני מרגישה שאני כן שם, ושאני לא מבקשת עזרה מאף אחד... זה אף פעם לא מספיק.





אח עזבו, גם ככה לא תבינו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 May 2008 23:05:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9257930</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9257930</comments></item><item><title>take these broken wings and learn to fly</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9228656</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך הרבה דברים קורים בבת אחת...
ואני כבר שבוע לא מרגישה טוב. דלקת עיניים שלא עוברת, גרון כואב, עייפות מתמשכת :S
כל הלחץ הזה, וכל מה שמסביב...
ואם אתם חושבים שאתם יודעים, אתם עוד לא יודעים כלום.
אני בדרך כלל משתדלת הכי להיות שם בשביל אחרים,
אבל עכשיו קשה לי. ואני מצטערת. אני גם צריכה להתמודד עם הרבה דברים, ואני לא מבקשת כלום מאף אחד.
ועם הכול, אני פוחדת לסיים... פוחדת לנתק קשרים (מה שברור שיקרה), פוחדת להשאיר 12 שנים שלמות מאחור.
למרות שאני יודעת שיש חברויות שלא שוברים.

אני רוצה לצחוק, אבל באמת, אני מרגישה שכבר מזמן לא עשיתי את זה.
למצוא את עצמי.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 May 2008 23:03:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9228656</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9228656</comments></item><item><title>משמעות חדשה ל&amp;quot;חמוץ-מתוק&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9170817</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא ייאמן כמה אירוני להחריד העולם הזה יכול להיות.
אחד אוהב - ואני מהססת
השני שונא - ואני רק רוצה שיאהב
בו זמנית.
וממש קשה למהול שמחה ועצב.
שתי הודעות נשלחו בו זמנית: &quot;אני מתגעגע אליך&quot;/&quot;אל תדברי איתי יותר&quot;. באותה שניה בדיוק.
ממש גורל שעושה לי דווקא.
אני מנסה לשכוח
אני מנסה להחניק את הדמעות
אני מנסה להתרכז בדברים אחרים
אני רק מנסה ומנסה
ולא מצליחה.

למה אני לא יכולה למצוא כבר את פיסת האושר הזאת?

שלכם,
בודדה ומיואשת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 May 2008 22:44:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9170817</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9170817</comments></item><item><title>אנשים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9122194</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס כבר מהאגוצנטריות הזאת. למה אני תמיד צריכה להתחשב, להקשיב, להגיד שאכפת לי ולדעת שאכפת לי, אבל לא לקבל שום דבר בחזרה? 
נמאס לי להיות מובנת מאליה, נמאס מהאדישות הזאת כבר... 
למה תמיד צריך להיות לי טוב? ואם רע? אז אני נחשבת מדוכאת? זה לא תמיד דכאון, וזה לא תמיד חולף... זה תמיד שם.
זה לא שרע לי... דווקא דיי טוב. כולם אומרים &quot;יופי שאת שמחה&quot; וממשיכים הלאה. וכשרע כולם אומרים &quot;יהיה טוב&quot; וממשיכים הלאה. מאיפה כל האופטימיות הזאת? אף אחד כבר לא רוצה לשתף את המחשבות האמיתיות שלו, כבר אין כוח. קשה למצוא אנשים שיגידו את האמת.
אני לא אתן שירמסו אותי. לגרום לעצמי לסבול? לא רוצה. אני כועסת, מתפרצת ומתעלמת. עד שזה יעבור. 
לא רוצה חברות לשם אינטרסים, היו לי כבר מספיק כאלה... רוצה חברות אמת. ויש לי גם כאלה, שלא תבינו לא נכון. יש לי ואני שמחה שיש כי זה לא תמיד ככה. אבל אם פוגעים ומזלזלים בי, אני לא יכולה לשתוק כבר. 
הגיע הזמן לחשוב גם על עצמי קצת. 



בסוויטץ&apos; מהיר, אני בתקופה נורא חמוצה-מתוקה בתוספת קטשופ-מיונז-פלפל. 
סתם.
הגל של המתכונות והבגרויות התחיל, שזה באסה. אבל עוברים את זה.
וחוץ,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 May 2008 11:26:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9122194</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9122194</comments></item><item><title>פוסתמונות ים+סדרת פסח (אחריי כפ&amp;quot;ס שולטים!)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9071391</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין כמו החופש הזה :)
האמת היא שאין לי כוח להרבות במילים... ויש הרבה תמונות, אז יאללה לעבודה

יום שני, מן החלטה דיי ספונטנית ללכת לים, ואחרי שחצי הבריזו יצא שהלכנו רק כמה חבר&apos;ה מהקבוצה באחריי, היה ממש כיף ומסחרר (בירה על קיבה ריקה+שמש+שעתיים במים = מתכון לסחרחורת שלא מהעולם הזה), קצת ריקודים ואוכל טעים :)

(אם תעברו עם העכבר על התמונות, אז יש את השמות של מי שבתמונה)









&lt;IMG style=&quot;WIDTH: 512px; HEIGHT: 384px&quot; alt=&quot;גיא ליאת ואני&quot; src=&quot;http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/48/38/18/183&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Apr 2008 19:54:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=9071391</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=9071391</comments></item><item><title>שפעם אחת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=8996523</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יצליח לי כבר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Apr 2008 20:04:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=8996523</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=8996523</comments></item><item><title>מחר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=8982515</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קורה.
אנחנו סוף סוף מעלים את הבגרות הזאת...

&quot;ברגעים אלה, נשמתו של פרלימפלין, קטנה ונפחדת כמו ברווזון שרק נולד - מתעשרת ומתעלה&quot;

בהצלחה לנו :)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Apr 2008 18:46:00 +0200</pubDate><author>annahana@walla.co.il (annahana)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=183848&amp;blogcode=8982515</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=183848&amp;blog=8982515</comments></item></channel></rss>