לא יודעת למה... אבל יש לי פתאום מן הרגשה כזאת... כמו מן רעד כזה בכל הגוף.... כאילו שפתאום יש מסביבי מן חומה כזאת ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני לא יודעת מי אני, או מי אני רוצה להיות... אתמול בלילה התמלאתי במן תחושה כזאת, כאילו משהו נורא חסר לי. ניסיתי להבין מה זה... והבנתי שבעצם חסר לי מישהו... שיאהב אותי, שיתגעגע אלי, כי אם הוא מתגעגע זה אומר שהוא חושב עלי... אני רוצה להיות חשובה למישהו. ועד כמה שאני חושבת על זה, זה לא מישהו מסוים, לא כמו שחשבתי. אני מחכה כל כך הרבה זמן לפגוש אותו וככל שעובר הזמן אני כל הזמן רק חושבת לעצמי שאין סיכוי שהוא יגיע... אני רואה אנשים אחרים כל כך מאושרים סביבי, יש להם על מי לחשוב, עם מי להיות. ולי בעצם אין אף אחד, ואני לא חושבת שאי פעם היה לי... מה שקרה שנה שעברה לא היה יותר מסתם קטע חסר משמעות... זה לא באמת השפיע עלי. כל מה שזה עשה זה לימד אותי לא לטעות שוב כמו אותן טעויות שעשיתי... אבל חוצמזה, לא באמת הרגשתי שומדבר... ואני כל כך רוצה להרגיש. זה באמת מוזר, שחסר לי משהו שאני אפילו לא יודעת מהו או איך הוא מרגיש, אבל הוא עדיין חסר לי.
טוב, זה היה רגע דיי רציני... אני אפסיק עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
