מתגעגעת. כל הזמן, כל רגע וכל שנייה.
להכל, לכולם. גם למי שאיתי.
כל הקשרים נהרסים לאחרונה, ומה שלא נהרס רחוק או קשה.
אני מתגעגעת לאנשים שלא ראיתי שנים, לאנשים שראיתי אתמול,ובעיקר לאנשים שאני רואה מדיי פעם אבל לא באמת.
אני מתגעגעת לבנות. ממש.
הבנות, ששלוש שנים היינו מתראות כ-ל יום, אח"כ היינו נפגשות כ-ל סופ"ש וגם מדיי פעם בימים סתם.
ועכשיו גם כשאני רואה אותן אז לא באמת. ולא באמת מדברים, ולא באמת מספרים ולא באמת שומרים על קשר.
אני מאשימה בזה רק את עצמי. אני שונאת את זה שהתרחקנו ככה, אני רוצה ממש לשנות דברים בקשרים עם כל אחת ואחת, אבל בשביל זה צריך כוח, צריך זמן, וצריך רצון משני הצדדים. נכון לעכשיו אני לא בטוחה ברצון הזה, גם מצידי וגם מצידן.
ממש בא לי שזה יחזור להיות כמו פעם, אבל אני שונאת שאני מקובעת על תקופה אחת ורוצה שכולן יהיו כמוה, מתגעגעת ומנסה לחזור. בדרך כלל אני לא רוצה ליצור משהו חדש.
אני יודעת שזה לא יהיה כמו פעם, אבל אני עוד יכולה לעשות משהו. אם רק היה לי הכוח והאומץ.
והן.. שטוב לי איתן, באמת טוב לי, זה פשוט עוד לא אמיתי ועוד לא נכון מבחינתי. זה קשה ומוזר וחדש ונראה שלכולם זה הסתדר ורק לי עוד לא.
והן.. שזה כן נחמד, עדיין קצת מוזר, אבל כיף. ואני ממש שמחה על זה.
והוא.. שלא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן...שנים, ואז שיחה בטלפון, גם אחרי בערך שנה.. או בעצם פחות.. ושיחה טובה, שבסוף אני מוצאת את עצמי בוכה.
והיא.. שמצד אחד טוב ממש, אבל שנייה אחרי כל כך רע ומגעיל.
והם, שטוב לי איתם כל כך.
והיא והוא (שהם לא ההורים שלי! - אל תתבלבלו).. שאיתם הכי טוב בעולם והכי כיף לי איתם. ומה הייתי עושה בלעדיהם.
והיא.. שהיא הכי מדהימה מכווווולם.
כיף להסתובב בכפר סבא.
כיף להסתובב עם אריאל בכפר סבא.
כיף.
שנייה של כיף ועוד מלא של באסה.
אני צריכה ללמוד להשתלט על המצבי רוח שלי.
אוהבת 3>
ליאתי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
