http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809heCopyright 2026 ליאת (:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/09/08/18/180809/misc/11524031.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11750932<div align="right" dir="rtl">כמה זמן לא הייתי פה... אפילו כמעט שכחתי את שם המשתמש שלי...קראתי היום את הפוסט האחרון שכתבתי, מדצמבר וחשבתי, על איך שום דבר לא באמת השתנה מאז.וחבל לי, החיים שלי נראים בדיוק אותו הדבר כבר יותר מחצי שנה.אותו סדר יום של בי"ס, לימודים, קצת קן לפחות בימי פעילות, קבוצה, שיחות טלפון על בסיס קבוע בכל ערב עם האחד והיחיד, בסופ"שים גם מפגשים פה או שם... וזהו, בדיוק אותו דבר. לא קורים דברים גדולים מדיי סביבי.ממש קשה לי ללמוד. ללמוד לבי"ס וללמוד מהטעויות של עצמי. ככה אני חוזרת על הטעויות ו.... מתבאסת אח"כ.אני דוחה את הכל לרגע האחרון, טל העירה לי על זה לפני כמה ימים ובאמת... הבנתי (לראשונה בחיי) שאבא שלי צודק. אפשר לראות את זה בכל תחומי החיים שלי, באמת. אם זה בלימודים או בקן או עם חברים... בדקה התשעים אני נזכרת ולפעמים... זה פשוט מאוחר מדי.והנגינה... שוויתרתי עליה כמעט לחלוטין.והפסטיבל שלא לקחתי בו חלק השנה, וגם לא הרגשתי שייכת בשום צורה לדבר הגדול, הענק והמיוחד הזה שקורה ממש פה, 50 מטר מהבית שלי.ראיתי את הזיקוקים מהחלון בחדר וחשבתי על החברים שלי יושבים על הבמה ומנגנים, ואח"כ שמעתי את התקווה מהחלון</div>Thu, 29 Apr 2010 16:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11750932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11750932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11476229<div align="right" dir="rtl">ככה וככה שלום חנוך מילים ולחן: שלום חנוך חוזר מלילה באולפן חורז לי זמר אהבה ישן לשיר במקלחת חושב עלייך כל הזמן אני אוהב אותך בכל מובן ככה וככה את בלתי נשכחת גם כשאת לא כאן עולה עוד בוקר על חיי אולי עבדתי יותר מדי במקום להיות יחד אבל בטוח לא אולי גם את עובדת קצת יותר מדי ככה וככה רוצה אותך נחה פה בזרועותי מרטיב את הפנים, עוצם ת'עיניים נותן לדימיוני לזרום עם המים ואין מה לעשות, זה מה שיש בינתיים ואת בכל מקום, ככה וככה בלילה וביום, ככה וככה ארבעה עשר יום בלי להיות ביחד זה שיר של ילד מאוהב אם את שומעת את קולי עכשיו את בטח סולחת חושב עלייך כל הזמן אני אוהב אותך בכל מובן ככה וככה את בלתי נשכחת גם כשאת לא כאן את בכל מקום, ככה וככה בלילה וביום, ככה וככה ארבעה עשר יום בלי להיות ביחד מרטיב את הפנים, עוצם ת'עיניים נותן לדמיוני לזרום עם המים ארבעה עשר ימים הם נצח שנמשך שבועיים - לחץ ועומס בלתי מוסברים. כי תכלס היומן שלי ריק. והלו"ז לא כזה צפוף, אבל יש עייפות ומתח באוויר. ולא כלכך כיף בשום מקום... הבארבי בכפר סבא זה נראה לי המקום שאני הכי אוהבת לשבת בו עם חברים בהופעה, יותר מקונצר</div>Wed, 23 Dec 2009 12:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11476229http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11476229http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11428939<div align="right" dir="rtl">שבוע מהורהר כזה, מלא במחשבות... שנה שעברה מהדהדת לי בראש. הכל כלכך שונה מאז. אני בי"ב. למראית עין זה לא שינוי כזה משמעותי,מסתבר שכן. אני יודעת טוב מאוד מה אני רוצה שיהיה ואיך. אבל תכלס, אני מנסה ומנסה...ואז מפסיקה. אני ממש מותשת, מכלום. באמת שכלום. אני לומדת מתמטיקה, לא מצליחה את התרגילים ולא מצליחה באמתלהתעורר ולהבין. אני מתגעגעת כלכך. לשנה שעברה, עם האנשיםההם. אתמול אמרתי לכם שאני מתגעגעת לקומונרים הקודמים, ואז הוספתי,בשיא הרצינות את המילה "באמת.". והתכוונתי. וקצת נפגעתם לדעתי. זה לא היה בקטע פוגע, כיהם הקומונרים שלי עכשיו, וגם אותם אני אוהבת...אבל אני מתגעגעת לאנשים האלהשהיו בחיים שליבצורה כלכך אינטנסיבית של גיוסים,ישיבות, פעולות, בנייתקייצת, קייצת... פתאום הם נעלמו. אמנם הם עדיין בחיים שלי בצורה מאד משמעותית, אבל הם לא חלק מהקן יותר,וזה ממש חסר לי. אתמול החניכים שלי הזכירו קומונר משנה שעברה, וכמה הם אהבו אותו.. בכלל לא שמתי לב לזה שהקומונרים ממש משפיעיםגם על הצעירה, ולא רק על הבוגרת... אבל עכשיו, כשלא כיף ולאף אחד אין כוח... אני מרגישה קצת לבד. אפילו איןלי את יוסי במר</div>Wed, 02 Dec 2009 17:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11428939http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11428939http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11392244<div align="right" dir="rtl">הולכת ברחוב. מוזיקה. כרטיסייה של אוטובוס. ניקוב. יושבת, עומדת ושוב יושבת... מלא מחשבות. מלא אנשים.צליל מכוון, הביצוע שאני פחות אוהבת, אבל אין לי כוח לחפש את המקורי... יש אי שם - מישהו חושב עליי?סע לאט ומלא שיריי אריק איינשטיין מתנגנים ברקע. מזכירים לי כיף ודברים טובים.פקק.אבל תכלס, כלכך רע. פשוט רע, באמת.רואה את שורת המכוניות פונה בצומת ומקווה שלא נסע לעולם, כי אני יודעת שעוד מעט נגיע, ואני אחזור למציאות שלי, שרע בה, למרות שעידו בא מחר, ושיתחיל להיות קצת כיף בשבוע הזה, רע. כי פשוט לא כיף. ולא כיף בשום מקום.ממשיכים לנסוע. כמה טוב שבאת הבייתה, תמיד מזכיר את אח שלי, כמה זמן לא שרתי את השיר הזה כשהוא בא... כמה זמן הוא כבר פשוט לא בא... תכלס, רק ממרץ, יחסית זה קצת זמן, אבל זה מרגיש כמו נצח, יותר מתמיד.דמעות בזווית העין. חשבתי שכבר נגמרו לי הדמעות אחרי השבוע האחרון, מסתבר שלא.ועבר רק שבוע ויום. וזה מרגיש כמו נצח. כבר שבוע ויום לא קיבלתי חיבוק אמיתי. זה כלכך חסר. מחר אני אקבל, אני יודעת, אבל עדיין...ועכשיו הוא יבוא ויהיה מרגיז כמו שרק הוא יודע, ויצעק ויתעצבן ואני כמובן אחזיר ואצעק ואבכה, כמו</div>Sun, 15 Nov 2009 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11392244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11392244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11359390<div align="right" dir="rtl">ישראבלוג. הנושא החם - 14 שנה... צפוי, בדיוק בשביל זה נכנסתי. חיפשתי פוסטים שנראים לי קצת יותר עמוקים ומעניינים מ"רבין נרצח, זה עצוב..." ובאמת מצאתי כמה בלוגים.. עם חלקם הסכמתי יותר ועם חלקם פחות, אבל זה גרם לי לרצות לכתוב בעצמי. והנה אני פה. השנה יצא לי לדבר על הרצח יותר מתמיד, בפורומים שונים עם אנשים שונים ודעות שונות. יצא לי לשמוע דעות, להיות בכמה טקסים ובעיקר לחשוב. לחשוב עם עצמי וגם עם אמא ואבא, לשנות דיעות על ימין ועל שמאל ולא לדעת, ולא להבין, ולשאול, ולקרוא ולהתעניין. פעם ראשונה שבאמת התעניינתי במשהו וחקרתי ככה לעומק. כי באמת, אני יודעת לומר המון דברים יפים על רצח רבין. בהתחלה יכולתי לדבר על רבין האיש, ועל מורשת רבין והחשיבות והאמונה האמיתית שלי בצדקת דרכו וברצון שלי להמשיך את הדרך שלו, וההרגשה שלי שדרך החניכות שלי בתנועה אני בעצם ממשיכה את המורשת שלו, שאני כלכך מאמינה בה. ופתאום בשנה שעברה נפל לי אסימון קטן, שמשנה לגמרי את תוכן הפוסט הזה, ואת המחשבות שלי והאמירות שלי כלפי הרצח הזה. רבין נרצח, נכון. וכל השנים זה מה שהעסיק אותי. וכשילדים בכיתה שלי אמרו דברים כאלה ואחרים על דר</div>Sun, 01 Nov 2009 11:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11359390http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11359390http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11174503<div align="right" dir="rtl">לא יודעת אם לכתוב או לא.. בזמן האחרון נראה לי שאין לי מספיק מילים לנסח.. או שאני שקופה מדיי. ואין לי כוח לזה. מצבי רוח כלכך משתנים. שנייה אחת מחייכת, מאושרת. ורגע אחרי מתאמצת שלא לבכות, במיוחד איתם.. ואז שוב, צוחקת. מן תחושה לא ברורה. כי ברור לי לגמרי שזה מעצבן אותי, ושכל מה שאני אומרת זה בעצם שקר אחד גדול ויפה, שאני משתדלת לומר אותו משכנע, ואולי אפילו להאמין לו. חזרתי מאיטליה. זה בכלל לא היה איטליה, זה היה איטליה-אוסטריה-שוויץ. מידע חשוב ביותר. והמון המון מחשבות מתרוצצות. כמה פסי רכבת - כמה משאלות (שלעולם כנראה לא יתגשמו..), כמה שירים שמזכירים את כולם, לכל אחד יש שיר. כמה געגוע. ופתאום - מחשב. "אני יכולה להשתמש במחשב?" -"כן, זה בחינם" יאיי. פייסבוק פייסבוק! BFF - יאאאאא!! נו.. זה היה ברור 3&gt; ואז אתר התנועה ומייל וזה.. ואוף לא יוצאים לרפסודיה.. ואז, שוב, התנתקות מוחלטת. בטיסה הלוך בכיתי מרוב שכאבו לי האוזניים. זה עשה לי דלקת בימים הראשונים של הטיול. בחזור היה מושלם. שמעתי את הכבש השישה עשר המושלם שלי (: נוחתים. לא רציתי להיות מהישראלים הטיפוסיים האלה, שישר כשנוחתים מדליקים את</div>Thu, 20 Aug 2009 23:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11174503http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11174503http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11013479<div align="right" dir="rtl">לשמוע את הקול הזה שוב, את השירה הזאת ואז פשוט להשתיק אותה. לא משנה איך, אם בשקט - רק במבט, או בעצבים.. או סתם באמירה. אבל בזכותי. אני באמת לא מצליחה לראות את היום הזה בקרוב.. ואולי זה מה שצריך לקרות ומה שאני צריכה לעשות? שאלה טובה. לילה טוב 3&gt; עריכה של כעבור שתי דקות: קרן!! מלאאא זמן לא עשינו כאילו שאנחנו מדברות :(</div>Tue, 30 Jun 2009 00:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=11013479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=11013479http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=10976028<div align="right" dir="rtl">כן קשה לי עם זה. אולי קשה לי להודות, אבל זה לא כיף. אולי זה הכי טוב כרגע באמת. אולי. יום אחד יהיה טוב? כן.. או שלא. מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק. וולפגאנג אמדאוס מוצארט החתיך (: ליאתי 3&gt; "..כל השבוע מרגיש כמו שבת..."</div>Thu, 18 Jun 2009 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=10976028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=10976028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=10922822<div align="right" dir="rtl">מועתק מקרן, כי משעמם לי... דבר אחד שלא היינו מנחשים עליך אם לא היית אומר. אני לא חושבת שיש משהו כזה... שתי תכונות שאתה שונא בעצמך. 1. כוססת ציפורניים. ממש. המון. איכס. 2. ביישנות יתר וחוסר ביטחון שלושה הרגלים רעים. 1. אני כוססת יותר מדיי ציפורניים (כמו קרן P:) 2. אני לא עושה דברים בזמן,אף פעם. ואז הכל מצטבר ביחד. 3. אני מעדכנת בבלוג, מדברת במסנג'ר ועושה שטויות בפייסבוק במקום ללמוד. שבעה דברים בחדר שלך : 1. הדבר האדום שהכי קרוב אליך? הספר של פלורה (מהדורה ישנה..) 2. הנעליים שהכי קרובות אלייך? כפכפים 3. החולצה האהובה עלייך? לא חושבת שיש לי כרגע.. אוליהשחורה שקניתי בפולין 4. המחברת הראשונה שאת רואה? תנ"ך.. 5. הספר? תנ"ך לקראת בגרות חח 6. החלון פתוח או סגור? פתוח 7. הדבר הכחול הכי קרוב אלייך? טוש כחול בקלמר (שגם הוא.. תכלת לא יודעת אם זה נחשב..) שמונה עובדות עלי 1. התחביבים שלך? להיות בתנועה ולנגן 2. סדרת הטלוויזיה האהובה עלייך? ארתור? P: חחח סתם אין לי.. 3. הספר האהוב עליי? תולדות האהבה (נכון לעכשיו..) 4. חנות הבגדים האהובה עליך? פול&amp;בר והאנס.. 5. חב</div>Wed, 03 Jun 2009 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=10922822http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=10922822http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=10917579<div align="right" dir="rtl">ואין לי מושג למי להאמין.. כי מצד אחד יש אותך, שאת אומרת לי דברים שלפעמים באמת נראים לי נכונים. וגם אתה פעם אמרת לי... ולפעמים יש כזאת הרגשה ונחמד ובסדר.. אבל לפעמים... לרוב... תמיד.. בזמן האחרון, הכל נראה לי פשוט שקר אחד גדול. [תפסיק לשקר לי כבר!] רוצה לישון ולא לקום. אז מה אם אמרנו שאני לא כותבת יותר...?</div>Tue, 02 Jun 2009 12:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאת (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180809&blogcode=10917579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180809&blog=10917579