כל פעם שהשם הזה מוזכר פתאום אני מרגישה צביטה כזאת בלב. אכזבה, עצב וסתם געגוע.
אתמול חשבתי על זה. כבר יותר משנה.. זה המון זמן.
ונכון, זאת ממש אשמתי.
בהכל.
רק אשמתי.
אבל בכל זאת.. מרגיש לי נורא לשמוע את השם הזה ולדעת שלעולם זה לא יקרה, ולחשוב שהייתי בטוחה שזה יקרה עד לא מזמן.
זה מרגיש נורא... אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד... כי אף אחד לא באמת יבין את זה. כמה שאני מטומטמת ותמימה. למות.
איזה כיף זה להיות אצל פלור.
לא הייתי שם הרבה זמן.. והיה לי כיף! ועם הבנות!! :)
אבל עם הג'וקים לא היה כיף... ואז באתי הבייתה וסיפרתי לאבא על הג'וקים ואמא מצאה ג'וק במטבח. ולא היה לי כיף.
אהבתי אתכם, ואוהב אתכם יותר אם תגיבו 
לילה טוב
מחר מבחן במת'... נראה מה יהיה... בהצלחה לכולם!
אה! ואני גם הולכת מחר לפגוש את המורה החדש שלי (כנראה) לכינור! :)