והם באמת קשים.
קשים כי ****** זה קשה, במיוחד ****.
קשים כי אני לא יכולה לדעת ש**** בוודאות.
קשים כי קשה לי לדרוש, מעצמי ומהסביבה.
קשים כי קשה לי לדבר. קשה לי להגיד מה רע לי, איך אני רוצה לשנות.
קשה כי זה מביך אותי, כי אני לא יודעת מה קורה שם..
קשים כי אני בכלל לא מכירה אותם ולא בטוחה שאני רוצה להכיר
קשים כי לא נעים לי להגיד שלא
קשים כי בתכלס אני לא באמת יודעת לארגן את הזמן שלי ולעמוד בו. עובדה, אני כותבת עכשיו במקום ללמוד.
וקשים כי האנשים לא יהיו פה יותר בשנה הבאה, ובעוד שנתיים בכלל... ואני לא יודעת מה לעשות, אבל זה מחרפן לי את הצורה כל פעם שאני חושבת על זה.
וואי המרמור.
בתכלס הכי טוב לי בעולם כרגע (למרות כל הקשיים מלמעלה)
אבל פעם אמרו לי שקשה יש רק בלחם.
וואו. כל כך חסר פואנטה.
3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
