כשנכנסתי לישרא כדי לכתוב פוסט על רבין ראיתי (כצפוי) שהנושא נמצא בנושא החם. אחרי שנכנסתי לכמה בלוגים וקראתי, ניסיתי לכתוב כאן מה אני מרגישה, אבל פשוט לא יוצאות לי המילים.
היה מדהים אתמול בעצרת. היה מרגש, היו המון חולצות כחולות, אלפי אנשים.
השירים זה הקטע הכי קשה אצלי. יותר מהנאומים ומהכל. וגם ככה בנאומים כולם נשמעים לי כל כך צבועים. רק השירים אמיתיים.
"וכיכר העיר מוארת
רבבות כל אוהביך
נהרו אל העצרת
נאספו לראות פניך
עת נבוך סמוק כילד
את קולך בשיר נתת
הגורל נקש בדלת
ואתה כלל לא שמעת
שוב ושוב עובר בי רעד
מי יכול היה לדעת
מה נאמר ואין מילים פשוטות יותר
שלום חבר
בעודך טובל באושר
ובשיר שלום פוצח
שם בחושך לשעת כושר
כבר המתין המרצח
הכיכר כולה הומה ו...
לב אל לב נפתח כפרח
אקדחו טעון במוות
ועיניו קרות כקרח
ליל הסתיו יורד על נגב
ערבה בוכה מנגד
גם למעלה אין מילים פשוטות יותר
שלום חבר
רחובות שטופים בבכי
יום ולילה ושבוע
הדמעות זולגות על לחי
אור נרות רוטט מדוע
חווריין עולה השחר
נסוגים צללים של לילה
עוד מעט חמה זורחת
ונקום ללכת הלאה
ליל הסתיו יורד על נגב
ערבה בוכה מנגד
גם למעלה אין מילים פשוטות יותר
שלום חבר
שוב ושוב עולה בי רעד
מי יכול היה לדעת
מה נאמר ואין מילים פשוטות יותר
שלום חבר."
הבחירה של השיר הייתה ממש קשה, אבל זה היה אחד השירים שנגעו בי אתמול.
לא נשכח ולא נסלח.
13 שנים לרצח רבין ז"ל.
כנראה מחר אני נוסעת מבי"ס לטקס בכנסת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
