[לפתוח את Ynet נהיה סיוט של ממש, נדמה שכאילו בכל יום צצה מדינה ששואפת להפוך גרעינית.

אז יש לנו את רוסיה, שמספקת אמלח"ים וגרעין לאיראן (שארה"ב הוציאה דו"ח שהחליט שלפתע פתאום איראן הפסיקה עם כל עניין הגרעין!) שמספקת אמצעים כאלה ואחרים לחיזבאללה ולסוריה ושואפת לעזור גם למצרים (נו, המדינה הזו שאמורה להיות בשלום איתנו, אבל במציאות היא לא באמת עומדת בשום דבר שכתוב על הנייר- שאיתו, כמובן, אפשר לנגב את התחת...) שנראה שמי שיעלה לשלטון בה בזמן לא רחוק מדי יהיו האחים המוסלמים- הלא הם אביהם הרוחניים של חמאס- להפוך גרעינית בעצמה, ואם זה לא מספיק אז קצת רחוק יותר מאיתנו יש את פקיסטין, מדינה גרעינית בהווה שהשלטון בה מתערער עם כל יום שעובר.

אם עוזבים לרגע את הגרעין אז לא חסרות צרות אחרות, לאור העובדה שבן לאדן החליט לעזור לאירגוני הטרור בעזה ויהודה ושומרון, ולבן לאדן- כידוע- יש המון כסף שבמיצמוץ אחד הופך להיות המון אמלח"ים שיופנו אל לא אחרים מאשר תושבי ישראל. אל לנו לשכוח את חמאס שהצליח לגייס מסעודיה כסף ולא בשביל לעזור לפליטים שמרוויחים חמישה שקלים ליום, ואת אבו-מאזן שהצליח לגייס מיליונים על גב אנאפוליס שנועדה לכישלון מההתחלה (ובאמת רציתי שזה יצליח!) ומשום מה יש לי התחושה שהכסף לא יועבר לבניית בתי חולים, אוניברסיטאות ושאר דברים ממש לא חשובים (שהרי הם הורסים את תדמית ה-אנחנו-פליטים-מסכנים).

ואוי, איך יכולתי לשכוח את אולמרט שלמרות ההפצרות החוזרות ונישנות מצד העם (תזכירו לו- מה זה?) להתפטר לא שומע כלום, אלא מעדיף לעשות לפלסטינים 'מחוות' של רצון טוב שעליהן לא נקבל תמורה וגרוע מכך כדוגמאת שיחרור אסירים סתם כי ככה בא לו הבוקר, גמישות בקריטריונים לשחרור אסירים, מתן אמלח"ים לא הגיוניים בעליל לפת"ח שלפתע פתאום חדל מלהיות ארגון טרור, ועכשיו הוא 'פרטנר לשלום' (שלום עושים עם אוייבים, הרי!) כי הרי זה ברור שפת"ח צריך טילי נ"מ בשביל לפגוע במטוסים הלא קיימים של הקיצוניים בעזה וחבל שלא מסמנים את 2 מיליון הכדורים והרובים שמעבירים להם, סתם בשביל לראות לאן זה יתגלגל.

אבל למה אני מדברת רק על המצב הביטחוני? יש לנו חטופים, את ניצולי השואה שגילו שמתוך 30 מיליון שקל שהובטחו להם הגיעו רק 15, השאר- עף עם הרוח (והתגלגל לכיסם של אחרים?), השביתה באוניברסיטאות שנמשכת חודשים, ההסכם המבייש של המורים ומדיניות הרווחה הלא קיימת והמוצלחת במיוחד של השלטון המושחת של מדינת ישראל.

לא יודעת למה, אולי אני סתם פסימית. אבל האם אני היחידה שמרגישה כאילו כל יום שעובר מקרב את ישראל לקצה המר?

אני באמת רוצה להאמין בצה"ל, אבל כשאולמרט 'מדינת-ישראל-תלויה-בקיומה-של-מדינה-פלסטינית' יושב על הכיסא ראש הממשלה ובו-בזמן נע בין חקירה כזו לאחרת, דברים לא נראים מבטיחים במיוחד.]

אגב, תגובות ממש לא נחוצות פה, זה פשוט שאין לי עם מי לדבר על כל זה, אולי בשישי אני אקפוץ לסבא.