הפרידות האלה הופכות להיות קשות יותר ויותר.

בכל פעם, אני יודעת שהסוף של התקופה הזו מתקרב - אני אשתחרר. אני אהיה חופשייה. אני אחכה לך.

ובכל זאת, בכל פעם שאני עומדת מולך והמילים נעלמות לי והדמעות מאיימות לצאת אני מבינה. מבינה כמה באמת קשה לי.

כל כך מתגעגעת לטבעיות הזו שבלדעת שמחר אראה אותך שוב, גם אם אעביר את הלילה בלעדייך.

כאילו זרקו אותנו מהמסלול. היינו בדרך, היינו בדרך הנכונה, בדרך למקום טוב ועכשיו אנחנו רק מנסים לעלות עליה בחזרה.

אין לי ספק שנעבור את זה, עברנו כבר כל כך הרבה. אני יודעת, בטוחה. תמיד אמרתי לך שאף פעם לא הרגשתי כל כך בטוחה בקשר כמו שאני בטוחה בנו וזה לא מפסיק לפעום בי, הרגש הזה. גם כשיש ירידות, חדות ככל שיהיו.

אין לי ספק שנעבור את זה, אבל - הלוואי שתוכל להישאר כאן לצידי רק עוד קצת.