פתאום ראיתי שהנושא החם הוא 'מה ישראלי בעינייך?' ואני טובה בישראליות, אבל קשה לי לענות על השאלה הזו. ישראלי זה כל מה שבישראל.

אני חושבת שאני אתחיל מהרגע שבו אני יורדת מהמטוס אחרי חופשה של שבועיים בחו"ל.

ישראל, זה החל מהרגע שאני מנחיתה את כף רגלי על רצפת נמל התעופה בן גוריון, שומעת את הכרוז מדבר בעברית ואת כל הנוסעים שיורדים אחריי ודוחפים אותי כדי שאזוז להם מהדרך.

ישראלי זה הבחור שרץ כל הדרך עד למסוף המטען למרות שהוא יודע שלוקח לפחות רבע שעה עד שהמסוע בכלל מתחיל לזוז.

ישראלי זה לראות משפחות שלמות מחכות לנוסעים שיורדים מהמטוס, לילד שחזר מטיול של שנה, לבחור שירד מהארץ ועכשיו חזר, לקרוב משפחה שלא ראית מעולם והחליט לבקר כאן.

ישראלי זה הנהג מונית שמתעניין איפה היית, כמה זמן, מה עשית ותוך כדי צופר בטירוף ומקלל את כל הנהגים על הכביש, ואת האמהות שלהם.

ישראלי זה לקלל בערבית.

ישראלי בעיניי זה לקום בראשון בבוקר, לצאת לכיוון תחנת האוטובוס ולהתרגל מחדש לרעש, לרעש הישראלי, לקצב החיים המטורף בישראל. לנהגים שצופרים אם רק עצרת לרגע, לבחור שאיבד כיוון ועוצר את כל התנועה כדי לשאול את ההוא מהנתיב ליד 'איפה זה...?' והבחורה עם הפלאפון שצורחת לתוך השפופרת בשבע וחצי בבוקר.

ישראלי זה חיילים עם מבט שבוז בראשון בבוקר וחיוך מטורף על הפנים בחמישי.

ישראלי זה אוטובוס עמוס-מדי, זה לפנות את המקום שלך בשביל הזקנה עם העגלה, ישראלי זו הבחורה שמתיישבת לידך ומתחילה לדבר סתם כי ככה. להריץ סיפורים. הבחור שיגיד שהכובע שלי יפה.

ישראלי זה להשאיר את העגלה בתור לקופה וללכת לחפש אם יש קופות אחרות עם תור קצר יותר.

ישראלי זה חוסר בושה, לדבר ולצעוק ולריב גם כשאני בכלל לא יודעת על מה אני מדברת.

ישראל.

ישראל זה לדעת שגם אם אני אתעלף באמצע הרחוב, מישהו יבוא ויעזור לי ויזעיק אמבולנס, שבתוכו יהיה אחד מאותם נערי ונערות מד"א.

ישראל זה לתרום לנזקקים ולעזור בחגים ולארח אנשים מהצפון והדרום, אפילו שאני לא מכירה אותם בכלל. ישראל זה לצאת למבצע התרמה עבור מח עצם ולקבל מאות אלפי פניות של אנשים שרוצים לעזור.

ישראל זה ילדים בני 17 עם רעל בעיניים כשהם מספרים בכיתה שהם היו בגיבוש שייטת, ישראל זה ילדים בני 18 שעומדים עם נשק במחסום.

ישראל זה המקום הכי מפולג וסוער בעולם, מדינה שלא נחה אפילו לא לרגע ותמיד יהיה את מי שיתווכח על פוליטיקה וידבר בגנות הממשלה ויתלונן על החיים המחורבנים שכאן, אבל כשתפרוץ מלחמה הוא יהיה זה שיעלה על מדים ויתלה על האוטו שלו סטיקר עצבני. 'אנחנו ננצח'.

ישראל זה מבזק חדשות ברדיו בכל שעה ואתרי אינטרנט חדשותיים שלא מפסיקים להתעדכן.

ישראל זה תגובות מאנשים שירדו מהארץ שיספרו כמה נפלא להם שם, מעבר לים, ובכל זאת יכנסו כל יום לבדוק מה חדש כאן.

ישראל זה 60 שנה של מלחמות בלתי פוסקות, של משפחות שכולות בכל רחוב, בניין וכמעט מאחורי כל דלת.

ישראל זה ייאוש מהול בתקווה.

ישראל זה יום הזיכרון ושעה אחר כך- יום העצמאות.