דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

אני מצודדת. מאד.

נוזלת מכל כיוון אפשרי, מסריחה מדקסמול קולד (כי כשאני חולה אפילו האנטיביוטיקה מנסה להתרחק ממני ולברוח מכל חור אפשרי) כואב לי הגרון והראש ובאופן כללי - חרא.

כל חורף זה ככה, בא והולך בגלים בערך פעם בחודש מנובמבר עד מרץ.

רק חום אין לי.

מצד שני אני פולניה, ולמרות שאני יודעת שהמדחום לא משתף פעולה, אני מנסה אותו כל חצי שעה בכל זאת, כדי להשתכנע שאני לא מפונקת אלא באמת מוכת גורל.

מישהו אמר לי שאם אוכל מספיק ירקות ופירות (ויטמינים למיניהם) אוכל למנוע את הישנות המחלה.

 אני צריכה קצת עזרה עם זה: נניח שהכנתי לחם מטוגן, שמתי על הצלחת שתי חתיכות ממנו וכף קוטג' ובמסגרת האכילה הבריאה התכוונתי להוסיף לקדירה מלפפון טרי. נניח גם, לצורך הדוגמה, שפתחתי את מגרת הירקות וגיליתי שכל המלפפונים נוטלים חלק במבצע גידול פניצילין מתקדם ולא רציתי להפריע להתפתחות המדע במקרר שלי.

אני כבר בשלב די מתקדם בלימודי הנהיגה, בשיעור האחרון אמרה לי המורה את זה בעצמה אחרי שרוב השיעור היא פשוט לא דיברה (אינדיקציה לכך שאין לה שומדבר רע להגיד, והיא מחפשת, תאמינו לי).

לכבוד שיעור הנהיגה ביום שלישי ויתרתי על הסם הקבוע - דקסמול קולד- כיוון שיש לו השפעות מטשטשות וחשבתי שמכונית ששוקלת למעלה מטון נופלת בקטגוריה של "מכונות כבודות" שמומלץ לא להפעיל תחת השפעתו, לטובת אדוויל.

באדוויל שתבינו, יש קפאין.

מסתבר שעל 30% מהאוכלוסיה לאדוויל יש דווקא השפעה ממסטלת מאד. ומסתבר שאני חברה ב-30% בני המזל שיכולים לקבל הלוצינציות מסם חוקי לחלוטין שאפילו לא דורש מרשם רופא.

היום היה עוד שיעור. למודת ניסיון לא לקחתי כלום בבוקר. ואכן הייתי ערה וערנית במשך כל השיעור. או לפחות ערה מספיק כדי לגלות שאני כנראה באמת נהגת גרועה למדי כי המורה לא סתמה את הפה לשניה. כיוון שכאמור לא לקחתי כלום, ואין לי אפילו חום, אין לי את מי להאשים.

אפילו החיידקים בגדו בי

החארות.