המון דברים קרו.
הגשתי את העבודה האחרונה לתואר שלי. אני כבר לא משקרת כשאני אומרת שיש לי תואר שני. ויש לי כל מיני תובנות סיכום לגבי אוניברסיטת תל אביב. לדוגמא: הבנתי למה שמו את הפילוסופים בגילמן - יש לבניין גישה מאד לא ליניארית לספרור. הרי ברור לכל בר דעת שהמתימטיקאים היו מתחרפנים בבניין שבו 504 זה החדר שליד 567.
אני לומדת נהיגה ואפחד עוד לא מת בינתיים. מורות לנהיגה אגב, טובות יותר ממורים. פי אלף יותר. אולי אפילו אלף ואחת.
גיליתי סופסוף למה הדיסה יוצאת חומה בחורף הזה. לשווא האשמתי את הסולת שהבאנו מהקיבוץ, הבעיה האמיתית היתה שנתתי לאיש להכין אותה ללא פיקוח. והוא ממתיק אותה בסוכר חום (אמיתי, לא הדמררה החנונית)
ויש כל מיני דברים מדכאים למדי שקורים עם הגירושין (המשטרה התקשרה לאיים עלי) אבל מטעמים אידיאולוגיים אני לא אחלוק אותם או כל הגיג נוסף ברגע זה. מישהו, בלי שמות אבל אתה יודע מי אתה, הבטיח לי שאם אסיים את התואר יהיה לי פרו. ועוד אין לי פרו בגלל כל מיני תירוצים דחוקים (אז אתה עובד 12 שעות ביום במשרד בלי אינטרנט ומגיע הביתה רק כדי לעשות איתי סקס פרוע, אז מה, זה תירוץ?)
אז בקיצור - אנחנו בשביתה עד בואו של הפרו.
אבל בינתיים, שתדעו, די טוב לנו בחיים, והנאחס החיצוני, הוא בעיקר זה, חיצוני זאת אומרת.