בעקבות המעבר שלי לבאר שבע לפני שלושה שבועות, בשביל ללמוד על חשבון הצבא במכללה ולגור עם 3 שותפים במעונות של סטודנטים, הגעתי לכמה מסקונות משמעותיות ביותר.
כנראה שיש סיבה לכך שאנשים לא האמינו שדווקא אני הוא הבן אדם שימשיך ללמוד אחרי התיכון, זה באמת לא בשבילי- כל העניין הזה של לקום בבוקר...
לימודים זה דבר מעצבן- לא משנה איפה אתה נמצא, מי נמצא איתך ומה אתה לומד – זה תמיד יעצבן אותך [ אני אישית גם אשנא את זה בדרך ואאשים את העולם ] במיוחד במצבנו, כשאתה שמח לסיים יום לימודים ב4 בצהרים ולחזור לדירה - משהו לא בסדר איתך. במיוחד כשבדירה שלך יש רק מקרר, טוסטר, קומקום, מיטות וארונות, זאת אומרת שאת "שעות הפנאי" שלנו אנחנו מעבירים בלהכין אוכל, לאכול ולישון, או במקרה הטוב, לגרבץ. לפחות יש חדר טלויזיה המשותף ל300 דיירים וצופים בו במשחקי כדורגל, שגעון!
דבר נוסף שאני חייב לציין זה שבאר שבע זה חור, ממש חור, זאת אומרת, יש מקומות יפים ומבנים דומים לחללית, אבל עד כמה מפותח יכול להיות מקום שממוקם באמצע שום מקום, עם קצת חול והרבה בדואים? אני אענה לכם: לא כל כך.
לגור לבד [ בלי הורים ] זה נחמד והכל, אבל יש הרבה חסרונות וקשיים שבדרך כלל ההורים פותרים, כגון בישול, קניית מצרכים, תשלומים,שטיפה, נקיון ואפילו דברים קטנים כמו לסדר את החדר\השולחן\התחתונים והגרביים בארון. ברגע שאתה "עצמאי", הכל נהיה מסובך, זה שאנחנו סטודנטים זה לא מוסיף – סטודנטים עניים.נקודה. אין לנו את האפשרות לבזבז כסף על שטויות כמו מים ! ואנחנו תמיד מחפשים את הדבר הכי זול, אחרי הנחת סטודנטים. הידעתם שאין הנחת סטודנטים על מוצרי חלב?
בכל מקרה, המגורים בבאר, חור דומה לאור עקיבא, רק באמצע המדבר ועם הרבה רמזורים ובדואים, מקשים על חיי, אני לא רגיל לרמזורים להולכי רגל, באור עקיבא אין בכלל רמזורים- אתה מסתכל שמאלה, מסתכל ימינה, בודק שאין רכבים באזור שלך, חוצה את הכביש ומקווה לא להידרס, השיטה עובדת גם בבאר שבע, רק שיש שם גם שוטרים [ באור עקיבא הרוב יושבים כבר בכלא בעקבות קבלת שוחד או רצח ], והם עוצרים הולכי רגל ומביאים להם קנס על חצייה באור אדום!
אז חשבתי לעצמי, בתור 5-6 סטודנטים, שהולכים ביחד למכללה ונתפסים על ידי אוכף חוק, אנחנו לא זכאים לאיזה הנחת כמות + הנחת סטונדטים? או שאין כפל מבצעים?
מסקנה אחרונה, שותפים לדירה זה כמו הורים.
השותף הגרוזיני שלי שומר על נקיון, שוטף, מנקה, מסדר ושוב מנקה – ממש כמו עקרת בית, רק בתחפושת גרוזיני עם ראש עגול. הוא כל הזמן מזכיר לי לנקות ולשטוף אחרי- ממש כמו האמא שלא גרה איתי בבאר שבע.
השותף הרוסי דואג להעיר אותי בבוקר ולדאוג לכך שלא נאחר לשום הרצאה – ממש כמו אמא בכיתה א'.
השותף לחדר הוא סתם נזק.. הוא עושה שום דבר + נזק. דוגמה:
יש לנו פינת תה בחדר, את התיון הוא מעביר מהפינה עד למטבח בתקווה שיטפטף על הריצפה וכמה שיותר חברים שלו, הנמלים, יקפצו לביקור . הוא גם שובר או מפיל כל דבר שהוא נוגע בו, אבל זה סתם פרט שולי.
מה אני עושה? חוץ מלישון להיות חולה ולאכול? אני לומד לבשל – לפחות אלמד משהו מהחוויה הזאת.
מה לא עושים בשביל ללמוד ב"חינם"?
למדתי להכין סלט!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
