http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953בחור רוסי, אדיש, סרקסטי, מצחיק, אינטלגנטי ובעל יכולת כתיבה עשירה יושב מול מסך המחשב, הבעיה היא שהוא לא יושב מול המסך הזה. פה יושב סתם רוסי עצלן ושמן המתקשה לקום מהכיסא, עם הורים מבריה"מ. heCopyright 2026 גם אני רוסי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=8793719<div align="right" dir="rtl">הכפלת תמונות והיפוך. ולסיום סיומת, בלי קשר לפרוייקט :) </div>Tue, 11 Mar 2008 15:42:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=8793719http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=8793719http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=8727259<div align="right" dir="rtl">מזלי נולדתי עם בולבול, ככה חסלתי את כל הריבים הלא חשובים עם אבא שלי על חיי החברה שלי. אותם הריבים שיש לבחורות כשהן רוצות לצאת עם מישהו סתם ככה, או להעביר את הלילה בביתו של מישהו אחר – כשלאבא יש בת הוא מפחד שהיא תהפוך לזונה, ובשלב כלשהו [ כשהיא בת 14 עד 18 ] חבר שלו מעבודה יספר שהבן ( של החבר מהעבודה )דופק לו את הבת כל לילה, לעומת זאת – כשיש לו בן, הוא ישמח להיות זה שמספר לחבר מעבודה שהבת (של החבר )העבירה את הלילה בביתו. הריבים היחידים שיש לי עם אבי הם בדרך כלל על זה שאני לא יוצלח, בטלן, שלא אוהב לעשות כלום וצריך להתחיל לעזור בבית ולא לשבת כל היום על התחת הצנום שלי- אני אוהב ריבים כאלה, יודעים בדיוק למה לצפות, זאת אומרת יש צעקות, לפעמים חוטפים מכות בטוסיק מאיזו חגורתליוויס מזוייפתוחלודה, שעלתה מרוסיהבשנת 1990וממשיכים את החיים כרגיל. לעומת זאת, יש את אמא. כולנו, גם גברים וגם נשים, יודעים שאין דבר מעצבן יותר מאמא, אם היאעוברת למצב מעצבן. הגברים מגלים באופן יומיומי שנשים זה עם פשוט מעצבן שאוהב לעשות את כל הדברים החסרי משמעות האלה, כגון קניות, רק בשביל הכיף. אוהבות לדבר על נושאים חסרי משמע</div>Fri, 29 Feb 2008 18:19:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=8727259http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=8727259http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=8192876<div align="right" dir="rtl">פרשתי מהלימודים בבאר שבע. למה את שואלים? ( על מי אני עובד?! אף אחד לא שואל... ) אני אענה לעצמי: כי כמו כל דבר שלא כיף לעשות אותו בחיים : זה נמאס. החלטתי שזה מספיק טוב. *חדש חדש חדש! דברים שחייבים לעשות לפני שמתבגרים: להגיד שקוראים לך "אמא'שך זונה" או "אלוהים" כששואלים את שמך בארומה להשתין למישהו על הכרית כשהוא חוזר הביתה שיכור. <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" class=M</div>Fri, 14 Dec 2007 18:53:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=8192876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=8192876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7883144<div align="right" dir="rtl">בעקבות המעבר שלי לבאר שבע לפני שלושה שבועות, בשביל ללמוד על חשבון הצבא במכללה ולגור עם 3 שותפים במעונות של סטודנטים, הגעתי לכמה מסקונות משמעותיות ביותר. כנראה שיש סיבה לכך שאנשים לא האמינו שדווקא אני הוא הבן אדם שימשיך ללמוד אחרי התיכון, זה באמת לא בשבילי- כל העניין הזה של לקום בבוקר... לימודים זה דבר מעצבן- לא משנה איפה אתה נמצא, מי נמצא איתך ומה אתה לומד – זה תמיד יעצבן אותך [ אני אישית גם אשנא את זה בדרך ואאשים את העולם] במיוחד במצבנו, כשאתה שמח לסיים יום לימודים ב4 בצהרים ולחזור לדירה- משהו לא בסדר איתך. במיוחד כשבדירה שלךיש רק מקרר, טוסטר, קומקום</div>Sat, 10 Nov 2007 11:48:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7883144http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=7883144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7492806<div align="right" dir="rtl">אז ככה: הסתפרתי. אז לפני שכולם[ 2 הקוראים שנכנסים לפה פעם בחודש - זה לא אשמתי שהפסקתי לכתוב!!]ישאלו אותי למה בתגובות לפוסט- אני אענה לכם : 1. נמאס 2. היה חם לפני שהבנות עם השיער הארוך מתנפלות עליי עם המשפט: "נו אז מה!? למה ? לנו לא חם?!?" , אני אכתוב שאתן מסתובבות עם השיער הזה מגיל 2, התרגלתן - חוץ מזה - אתן נראות יותר טוב, כן, יותר טוב, עם שיער ארוך... לא הייתי רוצה להסתובב איתכן כשראשכן מגולח - שיער ארוך זה בעייתי - איזה כיף שאפשר לגזוג אותו ככה. בכל מקרה, בעקבות הטראומה שפקדה את ראשי, החלטתי שאני מראה את עצמי לפני ואחרי, בלי צלליות ובלי זכוכיות. דרך אגב, החלטתי גם להעיף את כף הרגל מהפנים, על אף שהיא סקסית. או, חזרנו אליי : הנה הפרצוף שענה על השאלה - "האם אתה בסדר?" הנה מישהו מגולח שצלמתי בערד: והנה בטן לא מגולחת של ערדניק רוסי. הפרחים שקבלתי ממנה למעלה, נקטפו פה: לזאת יש כותרת אמיתית : "מחשבות ילדות" או "אוחח, כשהייתי קטנה..."ים המלח, מה גבר לא יעשה בשביל הנשים שלו...<</div>Fri, 21 Sep 2007 15:38:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7492806http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=7492806http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7201149<div align="right" dir="rtl">כידוע, אין לי כח לכתוב. תכירו את חיפה [ הר הכרמל ], כשעה לפני שהשמש שוקעת לה. תכירו את אותו ההר,כחצי שעה לפני שנעלמת השמש. </div>Mon, 13 Aug 2007 15:18:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7201149http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=7201149http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7166415<div align="right" dir="rtl">כמו כל בחור רוסי בארץ [ בעצם בחור רוסי בכל מקום בעולם ] שתיתי קצת וודקה לפני השינה [ לא זוכר מתי כמובן ] כי וודקה זה כדור השינה הטוב ביותר. בכל מקרה, כך הגעתי למסקנה מאוד חשובה, איתה הגעתי לדרכים הכי יעילות להפטר מיתושים. אם יש מספיק אלכהול בדם- כמעט ואין עקיצות יתושים. התיאוריה:מהשקורה בפועל הוא שהיתושים מכניסים לעצמם קצת מהאלכהול שהיה בדם שהם מצצו ואז הם מקבלים "ראש טוב" מסתחררים קצת, "ונרדמים" בעצמם ממנת יתר של אלכהול ! דרך אחרת, שלא אני חשבתי עלייה, אלא כל בן אדם בור וטיפש שהתעורר עצבני בגלל יתוש בן זונה</div>Thu, 09 Aug 2007 14:23:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7166415http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=7166415http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7143263<div align="right" dir="rtl"> עוד קצת תמונות מהחדשה [ כן, כן, אני חורש ] וזאת מהמצלמה שנפרדתי ממנה.. תמונה למזכרת :) </div>Mon, 06 Aug 2007 14:23:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7143263http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=7143263http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7119366<div align="right" dir="rtl">ולמה זה מגיע לנו? אוקיי, אז נטשתי מעט את הבלוג, אתם חייבים לסלוח לי – הייתי עסוק בלא לעשות יותר מידי וגם בזה לא הצטיינתי. נכנסתי לדיכאון בעקבות סיום התיכון, אז החלטתי לעבור על כל הפאבים באזור ולנסות להשתכר שם עד אובדן חושים – לצערי לא היה לי מספיק כסף, אז הסתפקתי בכליטר בירה. למה אין כסף? אתם שואלים. אתה עובד, לא?! את אומרים. [ לא, אני לא באמת מאמין שלמישהו אכפת ובכל זאת אני אענה על השאלה ]. כן, אני עובד, זה נכון- אבל אני גם קניתי לעצמי מצלמה חדשה [ שקבלתי אתמול – תתחדש!? ]- בכל מקרה, בזמן שניסתי לאבד את החושים בפאבים, ולהרוויח מספיק כסף למצלמה המזדיינת הזאת שעלתה לי ב2 משכורות לא היה לי זמן לעדכן, או כח או\ו משהו מעניין לכתוב עליו – זה לאן נעלמתי! <SPAN lang=HE dir=rtl style="FONT-FAMILY: Arial; mso-bidi-language: H</div>Fri, 03 Aug 2007 13:38:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=7119366http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=7119366http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=6818059<div align="right" dir="rtl">כולם בטח זוכרים את אותה תקופה ביסודי שרקדנו ביחד ריקודים צמודים, רק שבאותו הזמן הם לא היו צמודים כל כך - הבנות לא אהבו כל כך מגע. הרוב רקדו במרחק השווה לאורך הידיים שלהם, אך זה עדיין נראה קרוב מידי בשביל המורות! רוב הבנות היו גבוהות יותר, לכן הבנים נאלצו להתאמץ על מנת להגיע למישהי למותניים. במקרה ולמישהו יצא לגעת למישהי בקצת עור, הוא היה עוזב את בת זוגתו בריצה, ומספר לחבר`ה, בזמן שהוא מנסה להסדיר את הנשימה מהריצה ומההתרגשות, את מה שהרגישו אצבעותיו ! האמת שהרבה דברים נשארו דומים מאותה התקופה - הבנים עדיין רצים לספר לחבר`ה מה הרגישו האצבעות, הבנות עדיין נאלצות "לסבול" מגע, והריקודים לעיתים נראים צומדים מידי למורות, אבל היי, אין דבר כזה יותר מידי צמוד! [ חוץ ממכנסי עור כמובן ].השנה שישית שלנו במבנה הזה, אך לא הרבה השתנה. השתנו קצת פנים, התחלפו מעט מורים ומורות, החליפו 3 מנהלים, אך אנחנו נשארנו ביחד, אותם ילדים שנכנסנו לשערי בית ספר בפעם הראשונה, רק שעכשיו אנו יודעים בערך איפה נמצאות הכיתות. השכלנו קצת, כך גם התבגרנו, אומנם מעט, אבל התבגרנו, ונשארנו שכבה אחת עם אותם אנשים מכיתה ז` - פחות א</div>Mon, 25 Jun 2007 20:35:00 +0200carboris@gmail.com (גם אני רוסי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175953&blogcode=6818059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175953&blog=6818059