"How happy is the blameless Vestal's lot! / The world forgetting, by the world forgot / Eternal sunshine of the spotless mind! / Each pray'r accepted, and each wish resigned.
|
| 8/2009
שיחה שלא תהיה
אני נורא רוצה לדבר איתך על הכל.
אני מתה להתקשר אלייך ועוד כמה דקות אני באמת אעשה את זה אבל אני לא אדבר איתך באמת.
אתה תשאל מה קורה? אני אשאל אותך מה חדש? תספר לי שכל היום ישנת ובעצם קמת רק לפני כמה דקות. אני אספר לך שלא עשיתי שם דבר מיוחד. (ובליבי אודה שמה שעשיתי כל היום היה למנוע מעצמי לחשוב.) השיחה תהיה מאד שטחית ואפילו סתמית. תגמר מאד מהר ואני אשאר עם החור הענק הזה שמשתלט לי על הלב.
אני נורא רוצה לדבר איתך על הכל.
אני מתה שנדבר על מה שקורה בנינו.
אני יודעת שאנחנו לא מה שהיינו ואני יודעת ששנינו לא כל כך יודעים מה אנחנו כן.
שנינו אבודים, אני אולי קצת יותר.
אני מניחה ששנינו ככה אבל בטוחה רק לגבי.
אני רוצה לדבר איתך ולשאול אותך הכל בלי להרגיש מוזר שרק עכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן, יש לי את האומץ לשאול.
למה נפרדנו? למה הפסקת לאהוב אותי? מי זאת הייתה זו שאחרי ולמה זה לא עבד לכם? מה קורה בינינו עכשיו? זה הכנה לחזרה או שזה עד שתבוא מישהי אחרת שתמלא לך את החיים?
אתה יודע שאתה משחק בי ואני יודעת שאני מרשה לך כי אני מעדיפה את זה על כלום.
למרות שאני בכלל לא בטוחה שאני אוהבת אותך או רוצה אותך. אמרתי לך שאני עושה מה שעושה לי טוב כרגע ולא חושבת על זה יותר מדי. ואתה... אתה נתלת בתשובה הזאת ואתה עדיין במסע שכנועים עצמי שזה מה שעושה לנו טוב כרגע ובגלל זה אנחנו ככה.
אני יודעת שזה עוצר אותי. אני יודעת שאתה עוצר אותי. אבל אני לא מסוגלת להתנתק.
אני לא יודעת מה אני מרגישה באמת.
אני רוצה לשאול אותך מה אתה רוצה ממני? אולי ככה אוכל להחליט מה אני רוצה.
אני רוצה שתאהב אותי כמו שאהבת פעם. אני רוצה שנאהב כמו שלא אהבנו מעולם.
אני רוצה להיות הבחורה מהספרים שהיא כל כך מיוחדת ורק ממבט בעיניים שלה, עיניי אמת מדוייקות, אתה יודע שכל מה שאתה רוצה זה לחיות איתה לעד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
