<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>orbit-כי חיים רק פעם אחת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780</link><description>&quot;How happy is the blameless Vestal&apos;s lot! /  The world forgetting, by the world forgot / Eternal sunshine of the spotless mind! / Each pray&apos;r accepted, and each wish resigned.
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ONLY ORBIT. All Rights Reserved.</copyright><image><title>orbit-כי חיים רק פעם אחת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/102005/IsraBlog/175780/misc/3869541.jpg</url></image><item><title>פרטנר חדש :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=11270515</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי אותך ואתה חדש לי וטוב לי וממלא אותי.כל כך פחדתי שזה לא יהיה ככה, אבל זה כן.שכחתי איך זה שיש חבר שבאמת אוהב כמו שאתה. אני כל כך שמחה שאתה איתי ושאתה שלי וחוץ מזה, אני שמחה שסוף סוף החברים שלי אוהבים את החבר שלי ושאפילו האקס שלי מסתדר איתך ושמח בשבילנו באמת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Sep 2009 14:41:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=11270515</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=11270515</comments></item><item><title>פרוס על השולחן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=11176635</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה עושה לי רע וסופסוף היה לי את האומץ להגיד לך את זה.אני מקווה שזה יחלחל אלייך ואולי גם אלי.אני יודעת ומרגישה שבקרוב מאד אני אצטרך להגיע להחלטה. מה אני עושה איתך, איתנו. אני לא יודעת מה יהיה. אני גם לא יודעת מה אני רוצה. וזו בדיוק הסיבה שאני שונאת סופ&quot;שים, בעיקר כאלה שאתה מגיע הביתה. זה מציף אצלי את הבעיות ואת כל התחושות והרגשות.לפחות עכשיו אנחנו נדבר ואני מקווה שנגיעי לשורש הבעיה ואולי משם יצמח הפתרון. בתקווה שלא יהיה כואב מדי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Aug 2009 18:19:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=11176635</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=11176635</comments></item><item><title>שיחה שלא תהיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=11136622</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני נורא רוצה לדבר איתך על הכל.אני מתה להתקשר אלייך ועוד כמה דקות אני באמת אעשה את זה אבל אני לא אדבר איתך באמת.אתה תשאל מה קורה? אני אשאל אותך מה חדש? תספר לי שכל היום ישנת ובעצם קמת רק לפני כמה דקות. אני אספר לך שלא עשיתי שם דבר מיוחד. (ובליבי אודה שמה שעשיתי כל היום היה למנוע מעצמי לחשוב.) השיחה תהיה מאד שטחית ואפילו סתמית. תגמר מאד מהר ואני אשאר עם החור הענק הזה שמשתלט לי על הלב.אני נורא רוצה לדבר איתך על הכל.אני מתה שנדבר על מה שקורה בנינו. אני יודעת שאנחנו לא מה שהיינו ואני יודעת ששנינו לא כל כך יודעים מה אנחנו כן.שנינו אבודים, אני אולי קצת יותר. אני מניחה ששנינו ככה אבל בטוחה רק לגבי.אני רוצה לדבר איתך ולשאול אותך הכל בלי להרגיש מוזר שרק עכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן, יש לי את האומץ לשאול. למה נפרדנו? למה הפסקת לאהוב אותי? מי זאת הייתה זו שאחרי ולמה זה לא עבד לכם? מה קורה בינינו עכשיו? זה הכנה לחזרה או שזה עד שתבוא מישהי אחרת שתמלא לך את החיים? אתה יודע שאתה משחק בי ואני יודעת שאני מרשה לך כי אני מעדיפה את זה על כלום.למרות שאני בכלל לא בטוחה שאני אוהבת אותך או רוצה אותך. אמרתי לך ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Aug 2009 14:25:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=11136622</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=11136622</comments></item><item><title>אאוט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10827294</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.אני מפחדת, מבולבלת ומנותקת.אני לא מרגישה אני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 May 2009 20:47:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10827294</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=10827294</comments></item><item><title>זו שבמקומי עכשיו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10610577</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אפילו לא מסוגלת לכתוב על זה מרוב שזה גורם לבטן שלי להתהפך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Mar 2009 19:17:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10610577</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=10610577</comments></item><item><title>דרוש: שינוי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10504624</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני פשוט שונאת את עצמי ככה.
שונאת אבל לא עושה שום דבר כדי לשנות. לא יודעת אם זה קשה לי מדי או שהשינוי נראה לי כל כך רחוק או אלף ואחת סיבות אחרות ללמה לא לשנות.
ואני גם שונאת את הסיבה שבגללה אני מרגישה שאני שונאת את עצמי ככה. 

מה קרה לי? היה לי ביטחון, הייתי יציבה ופתאום... פתאום האדמה רועדת לי מתחת לרגליים, אני נופלת ולא מצליחה להקים את עצמי.
ואני כל כך רוצה לקום. או שאולי לא? אני לא בטוחה אפילו אם יש לי מה לחפש למעלה אז למה לא להשאר על הרצפה.
אני יודעת שזה לא נכון ושזה לא מה שאני באמת מרגישה. 

אני כן יודעת שאני רוצה ויותר מזה, צריכה. אני חייבת שינוי ואני חייבת למצוא את הכוחות כדי לעשות את זה.

אלוהים, תן לי את הכוח לתקן.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Feb 2009 19:32:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10504624</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=10504624</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10394295</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שוב אני כותבת כאן למרות שאני ממש לא מתייחסת לזה כאל כתיבת פוסט, כתיבה בבלוג.
אני כותבת כאן כי אני מרגישה צורך לשתף אבל אין לי כל כך את מי. ומצד שני, אני לא באמת מצפה לגובות כמו שפעם הייתי מצפה. כמובן שאני אשמח אם יהיו... אבל פעם באמת הייתי מחכה לזה. 
אני כותבת כאן כי אני רוצה לפרוק, כי אני רוצה להוציא את זה החוצה.

להוציא את מה?
האמת שאני לא כל כך סגורה על זה.
אני מרגישה כל מיני דברים שלא כל כך ברור לי מהם. רק דבר אחד ברור לי, שזה לא דברים שנעים לי להרגיש.

אני מרגישה הרבה פחד. אני מפחדת מכל כך הרבה דברים. ואולי, בתקופה הזו של המלחמה, הפחדים שלי הם כל כך אפסיים מול הפחד שיש לאנשים אשר מקריבים את חייהם, אבל בכל זאת... אני לא יכולה למנוע מעצמי להרגיש ככה.

אני מפחדת מהמפקדת שלי, מאד. אני מפחדת ממה שיהיה בשבוע הבא. אני מפחדת שאני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך ושהיא תכעס עליי ותצעק עליי. למרות, שמבחינה הגיונית זה לא צריך להפריע לי כי היא מקסימום יכולה לצעוק עליי. אבל זה לא נעים ועושה הרגשה מגעילה ככה. אני מרגישה כאילו אני בצבא בשביל להעביר את השירות. אני לא באמת נהנת ממנו או מר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 08 Jan 2009 17:05:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10394295</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=10394295</comments></item><item><title>סודות שבלב...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10071164</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר הרבה זמן לא כתבתי בבלוג. אני לא מרגישה כל כך מחוברת אליו, לא מרגישה נוח לכתוב פה, לא היה לי את הדחף הזה.אבל דווקא עכשיו כשפתאום הכל לא מסתדר והכל מרגיש לי כל כך רע אני מוצאת את עצמי מסדרת את המחשבות שלי למצב כתיבה. נזכרתי איך דברים שנראו לי איומים לפני שהוצאתי אותם החוצה, או כשיצאו רק בדיבורים, הם נראו כל כך מסובכים ובלתי ניתנים לפתרון ואחרי שכתבתי השתחרר קצת הלחץ. אז חשבתי לעצמי.. למה לא לנסות לכתוב? אולי זה ייקל עליי קצת...אז ככה... סיימתי תיכון, והייתי נורא קרובה לגג העולם, באמת... אפילו אחרי שרשרת של אירועי מוות במשפחה קרה דבר טוב אחד שבאמת הצליח להחזיק אותי עם הראש מעל המים. אבל עכשיו, כשקצת נרגעה ההתרגשות מהמאורע הגדול (שבאמת מאד משמעותי עבורי ומאד משמח), אני מרגישה פשוט... רע.זה מתחיל מהפרידה שלי ושל סולמית אחרי תקופה כל כך ארוכה וכל כך מאושרת, פתאום, משום מקום ובלי כל אזהרה הוא נפרד ממני. וקשה לי כי אני אוהבת אותו והוא אדם מיוחד ואני לא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיו. ראיתי את כל החיים שלנו ביחד, שנינו ראינו. עד שהוא החליט שנמאס לו, בלי שום סיבה מיוחדת...אני רוצה שיהיה לו טוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Oct 2008 19:34:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=10071164</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=10071164</comments></item><item><title>נגמר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=8940620</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לא מרגיש לי כמו המקום שלי. זהו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Apr 2008 13:44:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=8940620</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=8940620</comments></item><item><title>אולי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=8495407</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מרגישה שטוב לי. אני קצת מפחדת לכתוב על זה עכשיו. בתאריך הספציפי הזה מחשש שאבין שאולי זה לא נכון לנו כל הקשר הזה. אולי אנחנו צריכים להיפרד. אני לא רוצה. אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מעולם. אבל, אולי אפשר לאהוב יותר? או אולי אנחנו לא באמת אוהבים והתרגלנו &quot;לאהוב&quot;. אולי אהבנו אבל זה נגמר? אולי זה נגמר מזמן ואנחנו מעדיפים לא לחשוב על זה. אני יודעת שאני מפחדת להיות בלעדייך. אתה נותן לי תחושת בטחון מרגיעה. אני מרגישה חסרה בלעדייך. אבל אני חושבת, אולי זאת רק אני, אבל זה לא כמו פעם. הקשר שלנו הוא לא מה שהייתי רוצה שיהיה. חשבתי שזה יתפתח עם הזמן ונגיע לעומקים ורבדים חבויים. ממש כמו בסרט טוב, שככל שרואים אותו יותר פעמים מוצאים יותר משמעויות ובכל צפייה מתאהבים בו יותר ויותר. ככה רציתי שהקשר שלנו יהיה. רציתי שכל פעם אני אכיר אותך יותר, ואתה אותי. רציתי להתאהב בך מחדש בכל פעם כזו. אבל זה לא ככה. אולי אתה לא עמוק כמו שהייתי רוצה שתהיה או אולי זאת אני שלא יודעת להבין אותך. אני לא רוצה להיות בלעדייך. המחשבה הזאת מפחידה ומעציבה אותי באותה העת. זו לא תהיה תחושה של הקלה וזו גם לא תה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Jan 2008 16:43:00 +0200</pubDate><author>ORBIT29@WALLA.COM (ONLY ORBIT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=175780&amp;blogcode=8495407</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=175780&amp;blog=8495407</comments></item></channel></rss>