אני פשוט שונאת את עצמי ככה.

שונאת אבל לא עושה שום דבר כדי לשנות. לא יודעת אם זה קשה לי מדי או שהשינוי נראה לי כל כך רחוק או אלף ואחת סיבות אחרות ללמה לא לשנות.

ואני גם שונאת את הסיבה שבגללה אני מרגישה שאני שונאת את עצמי ככה.

מה קרה לי? היה לי ביטחון, הייתי יציבה ופתאום... פתאום האדמה רועדת לי מתחת לרגליים, אני נופלת ולא מצליחה להקים את עצמי.

ואני כל כך רוצה לקום. או שאולי לא? אני לא בטוחה אפילו אם יש לי מה לחפש למעלה אז למה לא להשאר על הרצפה.

אני יודעת שזה לא נכון ושזה לא מה שאני באמת מרגישה.

אני כן יודעת שאני רוצה ויותר מזה, צריכה. אני חייבת שינוי ואני חייבת למצוא את הכוחות כדי לעשות את זה.

אלוהים, תן לי את הכוח לתקן.