תכלס מעדכנת כאן רק כי "צריך" פוּל זמן לא כתבתי פה אז הנה לכם.
הימים חולפים להם ועוברים ומדהים שפרק ההוראה בחיי (לפחות הפרונטלית הרגילה) עומד להסתיים בתום השנה הנוכחית. יוּהוּ!!!
מה? אני כבר מורה במשך עשור?
רבנן ואני חשה את עצמי כבת עשרים וחמש לנצח.
[מה שהעלה בי זכרון חד על אחי שזה גילו האמיתי לנצח....................]
אבל מה אני משביתת-שמחות?!
ובכן חלף לו פסח וכן ימי הזכרון השונים והעצמאות..
ושבוע הבא דוד יגיע לגיל שש!
והזמן מסתבר, אין לו זמן, הוא ממהר ועובר.
עכשיו ספירת העומר. השנה העברית, אין עליה, תמיד יש לה מה לומר לנו, במה להעמיד אותנו,
ואני אוהבת את הקבלה שמחלקת את הספירה ל"ספירות" והיום 24 רמז לתפארת שבנצח.
וכל יום עם הזוית המיוחדת שלו.
מדמיינת זאת כמעיין יהלום ענק בצורת פירמידה- המוכרבת מ-שבע פאות, וכל פאה מחולקת לשבע תתי-זויות... משהו יפה ומבהיק..
ועלינו ללטש בכל יום חלקיק קטן 1/49 וכך נבנה לו היהלום הזה שמגיע לשלמותו במתן תורה.
טוב, נגמר לי כרגע לכתוב..
אז- יום-כדור-הארץ-פורח שיהיה לכם.