<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ממך ואליך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537</link><description>על-כורחך תמיד תהיה עם עצמך לכן דאג נא שתהיה זו חברה משובחת.

</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ביליו. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ממך ואליך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/102006/IsraBlog/174537/misc/7879987.jpg</url></image><item><title>פריצה לשידור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=12469751</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חייבת לעשות פה רגע הפסקה להפסקה
ולהכנס לשידור (חירום- חיובי) מיוחד
חברתי היקרה האהובה כבר הוציאה לאור את הבשורה המשמחת על חתונתם בע&quot;ה
ואני מאוד רוצה להתייחס כאן על גלי הוירטואליה
ולברך אותה ולפרסם הנס ברבים.
יקירתי, זכיתי ללוות אותך בדרך הארוכה בשנים האחרונות
ה&apos; זיכה לי חברוּת איתך
איזו זכות להכירך! ועוד מקרוב.
כמה הלב שלי מלא ושמח עם בוא האביב הזה, ההולדת הזו של משפחה מאושרת ומהללת, בעזרת השם.
מברכת אותך ואותי ואת כולם שנזכור
וניזכר תמיד באמת הסובבת ומסובבת אותנו.
שניזכר ונכיר ונודה על כל הטוב שעוטף ושחבוי בתוכנו
ורק לפנות לו מקום
מתוך תחושת החסרון שלנו.
&lt;span style=&quot;color: #8888&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 03 May 2011 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=12469751</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=12469751</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=12207408</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Dec 2010 23:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=12207408</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=12207408</comments></item><item><title>רק נכנסתי ללאחל לי מזל-טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=12047905</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עקרונית אני כבר לא פה
אך הנה הגחתי לאחל כאן לאויר- מזל טוב...
שהרי הבלוג הזה נוסד במוצאי יום הכיפורים
כמדומני חלפו מאז שש שנים(?)
הרבה עברנו
בעיקר דברים טובים ורבים
יזכה לנו ה&apos; שנים נוספות בריאות ושמחות התקרבות אליו יתברך בכל רגע ועל כל צעד
יזכה לנו ה&apos; להתפלל אליו תדיר,
ולמרות שרבות בי הברכות כרגע אחדל,

אהבה לכולכם, בכל תחום בחייכם.

ממני,
ביליו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Sep 2010 23:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=12047905</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=12047905</comments></item><item><title>איזה קטע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11838146</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כנראה שתם זמנו 
של הבלוג המקסים הזה 
אכן אני לא אובייקטיבית
חשה כבר הרבה פחות עד כמעט לגמרי שלא חשה משיכה לכתוב פה.
אני לא סוגרת כאן רישמית,
באופן כללי אני לא טיפוס רישמי,
והדלת לכאן תשאר בשבילי תמיד פתוחה (בשלב זה, &quot;נבר סֵי נבר&quot;)

אהבתי אתכם, ואותי גם

מי שמתגעגע מוזמן לקרוא אחורה אחורה בעבר, בנבכי הארכיון המצ&quot;ב משמאל.

להתקרא/ להתראות (מיצי)...

ביליו
:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Jun 2010 21:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11838146</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11838146</comments></item><item><title>7X7</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11789949</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ארבעים ותשע יום עברו מפסח
מחר יגיע זמן מתן תורתינו
כמו להיוולד מחדש
&quot;ביום חתונתו&quot; (שיר השירים ג.י&quot;א) =מתן תורה
נולדים מחדש, אהבה הדדית. 
שַבועות לשון שְבועות - נשבעים זה לזו.

שנזכה לקבלת התורה
לפנות מקום בתוכנו לאורהּ
שנזהה בה את מקור חיותינו.





חג שמח
[ראיתי חלק מהמעט שלעילבציטוט מ&quot;נתיבות שלום&quot;].
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 May 2010 20:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11789949</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11789949</comments></item><item><title>חברה יקרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11775768</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, זה מוקדש לך
רק יצאת מכאן לפני מספר דקות,
את בטח באיילון צפונה או אולי כבר בכביש חמש
ואני כבר מתגעגעת
מלווה אותך בנסיעה ושולחת לך הגנה ושמירה עם בועה של טוב שעוטפת לך את הרכב.
מקווה שעולה לך עכשיו נעים להיות עם עצמך/הוא ית&apos; שם לבד
ושאת חשה שתמיד ידיו פתוחות ומחכות לשובך, לחיבוקך, להתמסרותך, להרגשת הגמול-עלי-אמו, לתלוּת המוחלטת והמתוקה בו.
בקרוב גם יזכה לך לחוש זאת דרך נתינה וקבלה ל/מ אדם פיזי מקסים צנוע ומעולה.
פוצי, כמה תודה לך שבאת, על שיש לי אותך, על שיש לי לאהוב אותך, ואי אפשר שלא.
נשמה יקרה,
אוהבים אותך!!!!!!
יש לך כח!!!!!!!!
(זה לא אני אמרתי)..

את בשבילי המון!! בלעדייך חיי היו חסרים. כפשוטו!

נשיקות, ביל.
(בואי כבר שוב. מצידי שאני אבוא!) אל תשכחי את הד&quot;ש בחתונה, ואולי ה&apos; יפתיע וגם אנחנו נבוא? קשה להאמין אך מותירה לי פיסת דמיון ולוּ כדי לרקוד איתך שם, בחתונתך 

בועת סבון .
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 May 2010 23:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11775768</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11775768</comments></item><item><title>ושוב אתכם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11736262</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תכלס מעדכנת כאן רק כי &quot;צריך&quot; פוּל זמן לא כתבתי פה אז הנה לכם.הימים חולפים להם ועוברים ומדהים שפרק ההוראה בחיי (לפחות הפרונטלית הרגילה) עומד להסתיים בתום השנה הנוכחית. יוּהוּ!!!מה? אני כבר מורה במשך עשור?רבנן ואני חשה את עצמי כבת עשרים וחמש לנצח.[מה שהעלה בי זכרון חד על אחי שזה גילו האמיתי לנצח....................]אבל מה אני משביתת-שמחות?!ובכן חלף לו פסח וכן ימי הזכרון השונים והעצמאות..ושבוע הבא דוד יגיע לגיל שש!והזמן מסתבר, אין לו זמן, הוא ממהר ועובר.עכשיו ספירת העומר. השנה העברית, אין עליה, תמיד יש לה מה לומר לנו, במה להעמיד אותנו,ואני אוהבת את הקבלה שמחלקת את הספירה ל&quot;ספירות&quot; והיום 24 רמז לתפארת שבנצח.וכל יום עם הזוית המיוחדת שלו.מדמיינת זאת כמעיין יהלום ענק בצורת פירמידה- המוכרבת מ-שבע פאות, וכל פאה מחולקת לשבע תתי-זויות... משהו יפה ומבהיק..ועלינו ללטש בכל יום חלקיק קטן 1/49 וכך נבנה לו היהלום הזה שמגיע לשלמותו במתן תורה.טוב, נגמר לי כרגע לכתוב..אז- יום-כדור-הארץ-פורח שיהיה לכם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Apr 2010 19:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11736262</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11736262</comments></item><item><title>מיצרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11680245</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נדמה לי שיש לי מסורת כזו של פוסטים-פוסט-ניקיון, כאשר הכל גמור והחמץ בעוּר...
אז גם עכשיו זו נקודת הזמן הזו- הנקיה בשנה..
בה כל הבית נגוּע, במובןש- נגעתי בו.. בקרתי בכל פינה (פלוס מינוס) והעברתי ולוּ סמרטוט מנגב
(ובכמה מקומות רק מבט מלטף (הבוחן ובודק כליות ולב...)

בקיצור, חביב הרגע המבורך, שירבו שמחות בישרא-ל,אמן.

ומחר, ליל הסדר, ה&apos; יוצא עמנו/מוציא אותנו בידיו, הוא ולא מלאך. הוא ולא שרף.הוא!!
אחד א-לוקינו והשנה, בעודי בת שלושים ושתיים וחצי, קבלתי הוכחה חדה וחותכת לקיומו ית&apos;!
ב&quot;ה גדלתי וחונכתי על ברכי האמונה שיש בורא וכו&apos; וגו&apos; וכד&apos; על כל המשתמע מכך וכן על זו הדרך, אך השנה-
זה ברור לי מעל לכל ספק-שלא -יהיה- שיש השם! 
אם אני, אחת הגדולות בבטלה ומלכת העצלוּת, שיכולה לשהות יוםשלם בבהיה בקירות והרהורים ודמיונות, אם -אני(!) עשיתי פה נקיון והכל כשל&quot;פ-
זה אומר מפורשות שיש ה&apos;!
כי זה לא אני ניקיתי. הייתה פה יד ה&apos;. גילוי של ממש.

אכן בקטנותי זכיתי לכך.
אבא, זה רק אתה ואידך זיל גמור (עיין שם,שם )=(שיעורי הרבנית פישר שליט&quot;א).

נו, טוב, חדל קשקשת ברשת, ועכשיו ברצינות לכמה מילים שכת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 Mar 2010 00:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11680245</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11680245</comments></item><item><title>עיצומו של ניקיון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11668676</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דקה וחצי לעדכן
כמובן שבשיא ההכנות עכשיו
זה כזה יפה וחכם כל הרעיון.
פעם בשנה לקרצף ולגעת בכל פינה, לנקות.
לכלוך זה כיסוי והסתרה
כבר הרבה מעבר לחמץ בלבד, אנו דואגים לנקות, להחזיר עטרה ליושנה
להשיב הדבר לחידושו
אביב הגיע.

אבק לשון מאבק.
מנקים את מקומות הקושי והמחלוקת.
כי כיסוי זה הסתרה, האור והאמת קבלו שניוּת,תוספת אותה אנו מסירים.
ערלה.

טוב, אולי אמשיך להרהר בעניין, כרגע ממהרת לסיים. 
בי והנאת ניקיון לכווווווווווולם.
בתקווה שאאחל יותר יפה-
חג שמח.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Mar 2010 23:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11668676</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11668676</comments></item><item><title>תפילה לשבוע חדש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11647828</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאזכור שהכל זה סרט
אין עוד מלבדו
זו לא מליצה!
הכל זה סיבות ממנו ית&apos;.
כולם סיבה עבורי (להכיר בחסרונותיי ומכאן להכיר באבא)
ואני מהווה סיבה עבור זולתי.
כולנו ניצבים -שחקנים ומשימה אחת לנו-
לזכור את המלך.
לנפץ את אשליית האני, אני זה ככל דבר עלי האדמה (ומתחתיה, ובתוכה)- גילוי/כיסוי/גישום/צמצום שלו ית&apos;, שאיפשר ל&quot;אני&quot; המדומיין שלנו &quot;לפעול&quot;.
יש בחירה לאדם- לראות או לא לראות את ה&apos; ית&apos;.
לרוב אנו לא רואים. וגם כשמקיימים מצוות ולומדים תורה נשארת הסכנה הזו- חושבים שזה אני למדתי,אני קיימתי מצוות, אני עשיתי וכו&apos;, 
כאשר האמת היא שאין לי מעצמי דבר ואם כבר מתבונן על עצמי -אני רואה שכולי מלא פגמים ופגימות וזורע הרס וחורבן סביבי וכולי עצלות ועצבות, ופועל רק אם יש לי אנטרס או סיפוק ודואג לכבודי ומושפע מדימיוני וחי מסערת נפש לרעותה ובעיקר גונב את המלכות מ-ה&apos; וחש שאני חי וקיים.
רק דוד המלך שמסר הכל (!) לה&apos; ית&apos; וזיהה בכל דבר שראה או שקרה לו שזה גילוי ה&apos; והמליך את בוראו עליו כל הזמן בכל מקום ועיניין- רק הוא נקרא: &quot;דוד מלך ישראל -חי וקיים&quot; כי הכיר באמת.

ה&apos; נתן לנו את הפגם, ככה ברא אותנו ואין לנו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Mar 2010 08:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביליו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=174537&amp;blogcode=11647828</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=174537&amp;blog=11647828</comments></item></channel></rss>