ישנתי צהריים -בערך שעתיים. (יצא חרוז אבל..באמת יצא ככה שישנתי שעתיים:)
קמתי, כי אי אפשר כשאמא עושה מצפון: "נו תעזרי לי, תקומי, תעזרי לי, יעל.. " .. והיא יודעת לעשות מצפון, כשהיא רוצה, לפעמים.
מכל הבלאגנוס שחגג בעיקר בקומת חדרים בעקבות החג, הייתי צריכה לטאטא, לארגן, לקפל קצת כביסות, לרוקן פחים.. אבל... עדיין, להשאיר את המיטות פתוחות ולפתוח שוב את הלולים..
כי ממ.. מחר.. כי מחר..
מחר אחיינים שלי, פיצקונים שלי, ללי ודין דין באים לסופ"ש.
וגם.. גם. גם דרורי ולינונה, פיצקונים של אחותי השניה יהיו פה סופ"ש. ואני אצטרך לעזור הרבה. ואפילו אולי ..ממ.. לישון עם אחד מהם בחדר.. כי .. גיסי לוקח את אחותי לסופ"ש לכבוד יום ההולדת שלה:) ומשאיר אצלנו את הפלצנים הקטנים :) אושרררררררר! העייפות תגמור אותי, אבל אני מוכנה לעוד קצת רעש ... אפילו שהם היו פה גם בחג הראשון והיה פה.. פווו .. מה לא היה פה. מלא חירפון. ללי ..כזה קטן. כזה ילד שעשועים הילד הזה :)
סופסוף. אחרי חודשים! שלא היה אצלנו סופ"ש בהרכב מלא. כמעט מלא. אחותי וגיסי לא יהיו פה אבל כל האחיינים יהיו :)
ואחי הדפוק. חח מכל הלב. פשוט הוא סטלן.
אז.. זהו. מחר בע"ה הם יגיעו. אני אעזור לאמא בערב עד שהם יתעופפו לישון. ואז.. נראה מה אז. ..
=]
חוץ מזה, שאני נהנית לעבוד חצי יום בגלל חול המועד. ולא לעבוד משמרת ערב. רק עד 13:00 . כיף. אבל החום.. מעייף. ומצניח אותי היישר למיטה עד 17:00 , 18:00 בערב.
כן. לא עדכנתי זמן רב. עייפות מכל השבוע, לעבוד 21:00 להגיע ב-22:00 הביתה, לסיים ב-16:00 לחזור ב-17:00. הייתה חתונה, שממש עוד כמה ימים יחלוף חודש מאז הייתה. וזה פשוט בלתי נתפס איך הזמן טס. ..
עוד חודש פחות כמה ימים חתונה נוספת, רק הפעם יהיה זה בן דוד שלי עופר החתיך שמתחתן ולא בת דודה.
אני מצפה. כבר יש לי תמונה מה אני הולכת ללבוש. אמאלה. זה כל כך מדהים. מחכה לערב הזה. בע"ה.
ממ.. השירה שלי, קצת זנחתי אותה.. אני מאוכזבת מעצמי טיפה. כבר שנה מאז שהפסקתי את הפיתוח קול. את האופרה שהתחלתי בהתרגשות אדירה, את ההחלטה לפתח את זה, ללמוד את זה, להתקדם עם זה. ביחד עם המורה שלי שהיא כל כך נפלאה ומוכשרת ועוצמתית. ואני מרגישה שזה.. נחלש. משבוע שלם שהייתי מנצלת את האיכויות שלי, לשיר, להתאמן, עוד ועוד. בלי הפסקה, יום אחרי יום, אני שרה בערך פעמיים בשבוע.. וגם זה לא תמיד, פעם בשבוע.. פעם בשבוע כמעט תמיד. פעמיים.. לפעמים זה כבר יותר מדי.. כי לא מזדמן לי, ואין לי את הכוחות ואני יודעת שאני רוצה לחזור לזה ולהחזיר את האהבה הזו אליי לחיים, לתוכן שלי, כמו שהיה תמיד. טוב, שנת שירות מעייפת, לעתים מרחיקה. אבל זה שלי, ואני אחזור לזה. בע"ה.
בקרוב אעדכן על החג שהיה וכנראה גם על זה שיגיע. עם תמונות של הפיצפוצים הקטנים שלי :) , של שולחן החג שעיצבתי וגם.. של החתונה שהייתה.. יותר נכון מהחינה כי בחתונה לא היה לנו זמן להצטלם אפילו.. וחבל. כי יצא מדהים. עשיתי שטיפה לאדום בשיער, ודירגתי טיפה. =] ובכלל..היה ערב ממש יפה. שנגמר מהר. ממש אבל ממש מהר.
ו.. אחרי כל מה שכתבתי, אני לא מאמינה, שהצלחתי לכתוב. כי אין לי כוח לשבת על זה בזמן האחרון.
אממ.. טוב, תמונה אחת מהחינה של בת דודה שלי. ואת השאר אשים בפעם הבאה. בע"ה.
חג שמח. הרבה אוכל טוב. והמון שמחה !
המון שמחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
