http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676הם שומרים עליה כמו ציפור ללא חופש כמו נסיכה ללא ממלכה ...heCopyright 2026 ~ כמו נסיכה במגדל ~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676http://f.nanafiles.co.il/upload/102006/IsraBlog/173676/misc/7757649.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=10040777<div align="right" dir="rtl">נסיבות ה"אירועים" בתקופה האחרונה, והזמן לא מאפשר ליאבל החורף עושה את שלו ואין כמו הרגע הזה שבואפשר לשמועשמתחיל לטפטף, כמו רעש של רסיסים זעירים של זכוכיות נוקש על התקרה הגבוהה של הבית ולהיזכר .. בחורף שעבר, ובזה שלפניו.. וכמעט תמיד באותה התחושה, כי כל חורף, לפחות אצלי בבית, נמצא תמיד סיר עם מרק .. כל פעם חידוש אחר, מרק אחר, בטעם טוב של חורף. כל פעם אמא והרעיונות שלה.. וכל פעם מרק חדש שנוסף לרשימה.. וככה להתענג. אין כמו מרקים בחורף/קפה בלילה.. כמו עכשיו. מול המחשב, אחרי.. שנות אורכמעט שלא ביקרתי, לא אצלי בבלוג ולא אצל אחרים. אבל החורף. החורף מושיב אותי פתאום כאן, מול המסך הדק בשביל להתמסר לתחושה החמה הזו, בשביל להתחיל לקבל את ההרגשה..לתת לה לחדור עוד יותר ולהרגיש אותה..את ההרגשה הזו שהחורף -או יותר נכון הסתיו, כבר כאן ממש כאן. אתמול בלילה, הרגשתי כל כך שזה כאן והייתה אווירה קרה-חמה .. כי בכל זאת יש משב של רוח לא קרה במיוחד אך גם לא חמה, והגשם מרטיב פתאום ומציק על האף, על הריסים, על העפעפיים, על החולצה שמעט חשופה בכתפיים. ובכל זאת יש חום שעוטף כי זה מרגש כזה שאחרי כל הקיץ</div>Thu, 16 Oct 2008 00:57:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=10040777http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=10040777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=9293436<div align="right" dir="rtl">פשוט כי כבר לא כמו שיכולתי בעבר. פשוט כי כבר לא מדליקה אותו בתכיפות כזו שמתאפשר לי גם לכתוב אם ארצה.. פשוט אני כבר במקום אחר. אחר ו... כזה שעושה לי בפנים כמו שמטוס נוחת ואז מרגישים איך כל הגוף והאיברים הפנימיים יורדים גם הם למטה ארצה, ביחד עם המטוס, הרגליים נוחתות ויש זרמים כאלה בגוף. ואז מגיע רעש. רעש הגלגלים שנפתחים ונוגעים בקרקע. והזרמים האלה- הם קיימים עדיין. ככה מרגישה. זרמים כאלה של שינוי. זרמים כאלה של כאב. והכאב הוא גם .. יש בו.. שמחה ובגרות מהולים בו ביחד. ופחד. שהכל רץ כמו שרצים עם מריצה בירידה תלולה וישר מגיעים למטה . וככה. בלי להספיק להגיש לפניי ולפרוש לפניי את השנה הזו. עוד לא התחלתי אותה. עוד לא מיששתי ונגעתי בה. היא כבר לא שם. היא כבר מפנה כמעט את מקומה לפני זו הבאה אחריה לטובה. וכמה עבר? אני חושבת בשקט. אני מנסה להריץ ורואה כמה תמונות עיקריות בלי להתחיל לחשוב על כ-ל מה שהיה במהלכה של כל השנה הזו. רק כמה תמונות ספציפיות, והן..כבר מכילות את כל השאר בתוכן.אני חושבת. אני מזיעה. אני מתחילה להבין ולגבש את מה שאני כבר..אני כבר יודעת שאני רוצה. ועדיין פוחד</div>Sun, 01 Jun 2008 22:44:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=9293436http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=9293436http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=9126936<div align="right" dir="rtl"> רק להגיד לך. ורק להריח אותך. וככה...רק להיזכר בך. ביום שהופעת. רק. מכל מה שיכולתי לעדכן על הימים האחרונים, על השבועות האחרונים שעברו ומה היה בם. רק לומר לך. למרות, שאתה אינך יודע מקום זה, כיצד להגיע אליו. לא תוכל לדעת גם מה כתוב בו. ואתה וודאי אינך יודע עדיין, כמה גדולה האהבה שלי אליך. רק. לבקש תודה. שאתה כאן. ושישמור עליך. כי אני אוהבת אותך. כי אני חיכיתי לך. ועד שהגעת... רק. לומר לו תודה. על אתמול, לפני שנתיים. אז, הגעתי בבוקר מוקדם, לראות את הפנים שלך. והייתי כולי נטרפת. לא להאמין שזה ..שייך לנו, שזה פתאום שלי. שלי. קרוב אליי. אוכל לגעת בו. ללטף אותו. לאהוב אותו. מתי שארצה וכמה שרק ארצה. ככה. דרור כזה. חופש. ככה. אתה. דרור קטן שלי אתה. חופשי ומשועשע. צוחק בלי הפסקה. מדבר, רוקד, מסתחרר בלי הכרה. כיף לך. אתה מטורף על שיגעון. קטן שלי. ואתה קורא לי. אתה כבר קורא לי: י-עההההה! לא. לא יעל. אני גם לא רוצה שתקרא לי ככה. עדיין רוצה להרגיש אותך כל רגע שאתה קטן. אני אוהבת אותך. ואלה שנתייםשל שמחה לידך כל רגע, לאהוב את הרגע הז</div>Sun, 04 May 2008 22:26:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=9126936http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=9126936http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=9058530<div align="right" dir="rtl">ישנתי צהריים -בערך שעתיים. (יצא חרוז אבל..באמת יצא ככה שישנתי שעתיים:) קמתי, כי אי אפשר כשאמא עושה מצפון: "נו תעזרי לי, תקומי, תעזרי לי, יעל.. " .. והיא יודעת לעשות מצפון, כשהיא רוצה, לפעמים. מכל הבלאגנוס שחגג בעיקר בקומת חדרים בעקבות החג, הייתי צריכה לטאטא, לארגן, לקפל קצת כביסות, לרוקן פחים.. אבל... עדיין, להשאיר את המיטות פתוחות ולפתוח שוב את הלולים.. כי ממ.. מחר.. כי מחר.. מחר אחיינים שלי, פיצקונים שלי,ללי ודין דין באים לסופ"ש. וגם.. גם. גם דרורי ולינונה, פיצקונים של אחותי השניה יהיו פה סופ"ש. ואני אצטרך לעזור הרבה. ואפילו אולי ..ממ.. לישון עם אחד מהם בחדר.. כי .. גיסי לוקח את אחותי לסופ"ש לכבוד יום ההולדת שלה:) ומשאיר אצלנו את הפלצנים הקטנים :) אושרררררררר! העייפות תגמור אותי, אבל אני מוכנה לעוד קצת רעש ... אפילו שהם היו פה גם בחג הראשון והיה פה.. פווו .. מה לא היה פה. מלא חירפון. ללי ..כזה קטן. כזה ילד שעשועים הילד הזה :) סופסוף. אחרי חודשים! שלא היה אצלנו סופ"ש בהרכב מלא. כמעט מלא. אחותי וגיסי לא יהיו פה אבל כל האחיינים יהיו :) ואחי הדפוק. חח מכל הלב. פשוט הו</div>Wed, 23 Apr 2008 22:28:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=9058530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=9058530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8783141<div align="right" dir="rtl">מתכנסים לישיבה. (קבינט. אפשר לחשוב) מפחיד אותי.</div>Sun, 09 Mar 2008 18:02:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8783141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=8783141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8764167<div align="right" dir="rtl"> If you are what you say you are A superstar Then have no fear The camera's here and the microphones and they wanna know&n</div>Thu, 06 Mar 2008 18:21:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8764167http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=8764167http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8604927<div align="right" dir="rtl">אחרי שבועות ארוכים שנמשכו אצלי כמו אינסוף זמן, כמו תקופה ארוכה וממושכת של חצי שנה ויותר.. חזרתי לשיר. שכחתי מה זה להעלות את הטון, להחזיק את הטון, לשהות, להשתהות, לתמוך בסרעפת, להעביר, לעלות לצלילי ראש. תקופה *סליחה* מחורבנת ממש, מתמשכת ולא רצתה להגמר. רק מילאה אותי כל פעם, כל בוקר, כשחשבתי שאולי היום, אולי היום אתעורר לבוקר שבא לי להתעורר אליו באמת, מתוך שמחה, שמחה פנימית, תמימות כזו, שהייתה לי, בלי כל כוונות ..פשוט לחיות. ולרצות. ולהנות. ולראות ולהיראות. פשוט להיות. ולא הייתי כבר המון זמן ..המון זמן שלא הייתי אני. נשברתי, ונגמרתי. בכיתי ותוך כדי גם צחקתי. צחוק מגוחך, דבילי ולא אמיתי. מבולבלת, נסערת, כועסת, חוששת, פוחדת, פוחדת. כואב לי. כאב לי. חושבת. יותר מדי הייתי חושבת. מתוסכלת. אף אחד לא עזר לי להגיע להחלטה שרציתי להגיע אליה כבר מזמן. אף אחד לא עזר לי להחליט מה טוב לי, בעצם לא ידעתי מה טוב לי, מה יעשה לי טוב ואם זה הזמן ואם זה המקום, לקום וללכת. להגיד "אני עוזבת" ולחזור הביתה. לחזור לכאן. רציתי כל הזמן שיהיה לי קל יותר להחליט, לקבל החלטה, לא ידעתי</div>Sun, 10 Feb 2008 14:35:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8604927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=8604927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8566675<div align="right" dir="rtl"> כאבים מחזקים את חולשתך נוגעים בעזות. תוקפים עד אנחת עצב את נשכבת, נמשכת, מתפתלת, והגוף זז מצד אחד אל השני כואב לך. את שותקת. לילה בחוץ. כל הבית כבוי. שולפת את עצמך בכבדות, נופלת לרגע. ממשיכה ללכת. שתיקה מייסרת. כואבת עכשיו. לא מצליחה לנוע. נשכבת על הרצפה, כמעט מאבדת הכרה. פותחת ברז מים רותחים, פושטת בגדיך וצונחת בפנים. רטובה, נשכבת. כאבים מחלישים את גופך. מים זורמים על צווארך, לאורך גבך, נוגעים בך. משתיקים טיפה את הכאב. נרדמת במים, צוללת</div>Mon, 04 Feb 2008 12:52:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8566675http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=8566675http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8509433<div align="right" dir="rtl">אני עדיין בבית, תכננתי לחזור היום אבל עלה לי החום בלילה והיו לי כאבים בכל הגוף. הרגשתי נורא. ונשארתי. ביום שלישי שעבר חזרתי הביתה. בכלל בשביל משהו אחר.. אבל כבר מאותו בוקר הרגשתי הרגשה מוזרה, משהו עייף בתוכי, חלש כזה.. נטולת כוחות לעשות כל דבר שהוא.. בחילות, עייפות.. חזרתי הביתה, כל הדרך ברכבתרציתי לצעוק על אנשים שיעופו לי מהעיניים מרוב שהרגשתי זוועה. מה גם שירד גשם בחוץ ואמא שמרה על צינין(דרור) ונונה(לינוי) הקטנים אז הייתי צריכה לחזור לבד/ללכת עד לאחותי ברגל מהרכבת..שזה לא הרבה..בערך רבע שעה הליכה, אבל בקור כמו זה שהיה בשלישי שעבר ובגשם שוטף כזה.. הליכה של רבע שעה נראתה לי כמו ..לא נגמרת..כאילו נמשכה 40 דקות בערך.. עד שהגעתי סוף סוף. דרורי לא נתן לי מנוחה, העיף קוביות על לינוי - שצרחה עד שכל השכנים יכלו לשמוע אותה, רץ עם כוס זכוכית בבית עד שהוא נפלוהכוסנשברה לו ובמזל גדול הוא לא נחתך.. לא הצלחנו להשתלט עליו. עם כל הכאבים שהיו לי וההרגשה הלא נעימה בגוף..הייתי חייבת לעזור קצת.. ניסיתי לנוח, להירדם..לא הצלחתי.. בסביבות 19:00 יצאנו משם, אחרי שאחותי וגיסי הגיעו שניהם מהעבוד</div>Sun, 27 Jan 2008 13:21:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8509433http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=8509433http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8459579<div align="right" dir="rtl">- הודעת פתיחה: שבוע טוב! - עברו ..כמה ? שבועיים מאז שעדכנתי בפעם האחרונה?.. משהו כמו שבועיים.. רציתי להמשיך לעדכן, אבלהייתי לחוצה מעט, עמוסה, היו לי שבועיים דחוסים ..מפה, משם, מכל כיוון אפשרי. שבועיים בהם ניסיתי לאזן חלקים מסוימים במערכת הימים שלי, במערכת השגרתית שלי, ניסיתי להגיע לסוג של איזון .. ולקראת הסופ"ש האחרון שוב הגעתי למצב שכמעט הוביל להתפרצות. "גיתית ונאווה" - סיבה מספיק ראויה?.. לא אפשרתי לעצמי אפילו לנסות לשבת ולכתוב ולעדכן כי לא הייתה לי ההכנה הנפשית לזה. ממש ככה. הרגשתי שאין לי ראש להרבה דברים, לא לכתוב, גם לא לשיר. לשיר לא היה לי כוח.. ואם לא היה לי את החוזק להקדיש לרגע שהואמבחינתי מקודש וחשוב ביותר אז..ייתכן ובאמת הגעתי לשיא במערכת העצבים שלי. כמעט התפרצתי. ליד השולחן בששי האחרון, ואם זה בעבודה אז..כמעט והתפוצצתי אל מול האישה ש..חשבתי שאפשר להחזיק שם, במקום ההוא, כי היא הרבה יותר רכה, מבינה, אמהית, חמה.. אבל מסתבר, ככה התברר לי בשבועות האחרונים, ובשבוע האחרון בעיקר שיש לה ג'ורא כזו, שלא מביישת את מורן, בת דודה שלי(ויפעת, יודעת על מה אני מדברת).. בשבוע הא</div>Sat, 19 Jan 2008 17:48:00 +0200yaeloh6@walla.co.il (~ כמו נסיכה במגדל ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173676&blogcode=8459579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173676&blog=8459579