השעה 5 ומשהו לפנות בוקר...

חזרתי לפני 10 דקות הביתה...

כן אז יצאתי בום העצאמות ... לא חידוש גדול .

אבל תאמינו לי שכמה שהיה נחדמלצאת ולפגוש את החברים שלא ראיתי הרבה זמן באותו המצב היה משעמם ...

חיפשנו לנו לאן ללכת , מכפר סא לרעננה לכפר סבא חזרה...

מסתובבים החל מ12 בערך אחרי הזיקוקים בפעם השלישית בכפר סבא נוסעים לרעננה לחפש ריגושים והפתעות שירתקו אותו הזקנים בני ה18 -19 .

והם לא קיימים.

יצאתי עם כמה חבר'ה שאני בדרך כלל נהנת איתם . חברה שלי מאיזה סיבה הייתה כל היום במצב רוח על הפנים ואנחנו לא ידענו למה ,  וכל השאר ניסו למצוא איך לבלות . אבל כל הזמן רק הסתובבנו בחוסר מעש .

הופעות לא מעניינות אותנו . בעיקר לא אותי שאני סולדת ממוזיקה ישראלית .

בתחילת הלילה חשבנו להכיראנשים , אולי להתחיל עם כמה .. אולי סטוצון ... אבל לא יצא כלום

ב4 לפנות בוקר אני ושני ידידים שלי ששרדנו ועדיין נשארנו עירנים החלטנו לחפש בר לשבת בו ... אבל אשכרה כל הברים נסגרו ב4 לפנות בוקר !

העמסתי את הסטוק אלכוהול הפרטי שלי ונסענו לבית הספר ואז אחד מהידידים היה צריך לסוע להביא את אחיו הקטן (בן 17) מרעננה שוב .

בקיצור ויתרנו על שיכורות טובה גם  כן לטובת עייפות שלאחר ...

ונראה שרק אני שרדתי ערה...

ומחשבות בראשי .

על שנה שעברה מה עשיתי בערב העצמאות ... על האקס ועל החבר שהיה שהסתובבתי עם שניהם וששניהם רצו אותי והיום אני גלמודה ובודדה.

טוב כן אין מה לעשות ... חושבת על הסקס של אותו הלילה ...

וחושבת סתם עלחוויות עבר של ערב העצמאותאיך בעבר היינו כל כך מאושרים כילדים שההוריםשלנו לקחו אותנו לראות זיקוקים עד שעה מאוחרת. והיינו ילדים גדולים וראינו את הבזקי האור הצבעוניים והרועשים .

שנה הבאה בטוח לא נחזור על כך ...

אז השעה 5 ומשהו לפנות בוקר ... ואני ערה ... ומשועממת מהחוויה הזאת שנקראת ערב יום העצמאות ...

עם מחשבות בראשי ...

בקרוב זריחה ....