פה בשביל משהו אחר

כמעט יומיים מאז שהתחיל.

אולי זה מעט אירוני שהכאב הזה (ככל הנראה הרעלה) התחיל כמעט מתי שהתחלתי עם הדיאטה. זה תרם רבות לכך שלא טחנתי כמויות בלי הבחנה.

אם כי, באיזשהו מקום אולי הייתי מעדיפה להתאמץ קצת יותר, אבל לא לסבול. אני שונאת לסבול.

אבל זה עבר. וזהו. ואני אחרי הכל מרוצה מההתחלה.

היום אני אלך לחדר כושר ואשקל את עצמי (וכמובן אעדכן מה המצב החדש).

היפה בחופש הוא שאני כמעט לבד בבית לאורך היום. אני אוהבת את זה.

עד עכשיו:

יוגורט+פרוסה עם גבינה = 250 ק.

אגב, אני לא מתכוונת לצום, אין מצב, אפילו בכיפור אני לא תמיד צמה. המטרה שלי היא לאכול בין 700 ל 900 ק מידי יום  ולעשות ספורט. והחלק השני יותר חשוב ויותר קשה, כי אם לא שמתן לב, אני עצלנית. יחסית.

אני חוששת מלמדוד היקפים. ראיתי את זה בכמה בלוגים של בנות פה.. אבל ככל הנראה חייבים להתמודד עם האמת המרה...

רגע אמדוד ואעדכן:

בערך (אחרי הכל אני לא באמת יודעת איפה ואיך למדוד..)

חזה: 85, בטן: (נושמת נשימה עמוקה) 84, תחת: 95

אוקיי...

ואולי יש בזה משהו חיובי, זה גורם לי כל כך להיכנס לפרופורציות ולהתחיל לרצות לעבוד על הבטן האימתנית הזו...

ביי בינתיים!!!