http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056האמונה הסינית אומרת שכל עוד האצבע שליד הבוהן לא ישרה, זה אומר שבאת לעולם למטרה מסויימת שעדיין לא עשית. ועשיתי הרבה.. אבל כנראה שאני פה בשביל משהו אחר.heCopyright 2026 עומר16. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10478231<div align="right" dir="rtl">כבר עוד מעט סוף החודש. אני וחבר שלי עדיין מדברים אבל לא ביחד - זה הרבה יותר קשה. זה כל כך מוזר להגיד לו שאני מתגעגעת, לקבל ממנו טלפון, לשמוע שאכפת לו וכו... אבל יש ניתוק. כמעט חשבתי שהוא רוצה גם לחזור, אבל התבדתי. אולי מוטב ככה עכשיו? קרוב משפחה סיפרה לי שהיא ובעלה היו פרודים שנה חזרו והתחתנו. הכל יכול לקרות בחיים. אבא עדיין בבית חולים, והיום לא היה טוב.. \: באתי לבקר אותו היום למרות שלא היה לי קל.. בכלל.. אני שונאת בתי חולים. ממש שונאת. ובתקופה האחרונה זה כבר הפך להיות בשבילי שגרה ללכת לשם. זה לא עושה לי טוב \: השמנתי. אני דובי גדול. אבל ברגעים האלה, זה ממש לא מעניין אותי. ממש לא.</div>Fri, 30 Jan 2009 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10478231http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=10478231http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10453191<div align="right" dir="rtl">אני מתגעגעת לחבר שלי. מאוד מאוד. אני רוצה אותו שוב. רוצה שווובבבב אותוווו עעעעע.. ולא אכפת לי מכלום...... הבעיה היא שלא נראה לי שהוא רוצה לחזור. וסתם כואב לי ורע לי מכל הסיפור הזה :( ובא לי לבכות. ולימודים קשים ואבא בבית חולים מה זה החיים האלה?!?!?!?!? עד שחשבתי שמעכשיו יהיה טוב :( כנראה פשוט לא מגיע לי ורע לי כל כך בא לי להעלם לכמה רגעים מהעולם ולחזור אליו כשהכל יסתדר.</div>Sat, 24 Jan 2009 14:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10453191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=10453191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10380379<div align="right" dir="rtl">אוף, כבר נמאס לי. ויודעים מה? אני ממש רוצה שאני והאקס שלי נחזור להיות יחד. אף על פי שאני חושבת שהפרידה ממנו היה צעד נכון. צעד נכון כדי להבהיר את עמדתי - אבל לדעתי אנחנו כן מתאימים. מבאס אותי שמכל הבאסה שיש לי בחיים בזמן האחרון עליתי במשקל. קשה לאנשים להבין שכשרע לי אני משמינה, כשטוב לי אני מרזה. אני נראה לי כבר ממש קרובה כמעט לנקודת ההתחלה - 55 - פאקינג 55 קילו... כבר ראיתי על המשקל 52, שני קילו מהמטרה הראשונה... ובום! שוב 55... אני יכולה להאשים דברים עד מחרתיים: חנוכה עם כל הסופגניות האלה, השעמום המוחץ שנוצר לי מאותו הזמן הזה שהקדשתי לחבר שלי ועכשיו אין לי, הזלזול הכמעט מתמיד בספורט שהייתי עושה, כרגע גם מחזור הצטרף לחגיגה.. ואני מסתכלת על בנות ככה סתם ברחוב, ובמיוחד בטלויזיה, ואני אומרת לעצמי... יאוווו... למה אני לא יכולה פשוט לסתום את הפה? פשוט לא לאכול את כל השטויות האלה? הרי פעם הייתי אוכלת ממש קצת.. למה פתאום אני לא מפסיקה לטחון ורק חושבת על, נו נו... אז מחר לא נאכל - כאילו שיום למחרת אני מקשיבה לעצמי... או, זו קוביית השוקולד האחרונה... כן בטח... אחרי מגיעות עוד הרבה ואחרי ז</div>Sun, 04 Jan 2009 20:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10380379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=10380379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10037173<div align="right" dir="rtl">טוב, עבדתי נורא קשה על זה אבל הצלחתי בסוף להוריד עוד קילו... אז עכשיו אני 53. ואני ממש מקווה שזה לפחות לא יעלה שוב, אחרי הכל היה ממש קשה להגיע לשם. המון ספורט. כדאי לי גם לדעתי להוריד מכמויות האוכל. אני לא רזה בכלל בכלל. אחוזי השומן שלי הם 25, וזה די הרבה. אני אמנם לא עודף משקל, אבל 25% שומן זה גם לא ממש טוב. בכיף אני צריכה לרדת לפחות ל-50 כדי להיות בסדר. וזה הולך להיות קשה הרבה יותר. וואי.. חודשיים כמעט רק בשביל ה53 הזה... גררר.. לא נורא. יהיה טוב. יופי. אה, כן. נפרדתי מחבר שלי. חיחי... ואני כבר צריכה לשנות לעומר17 (:</div>Wed, 15 Oct 2008 12:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=10037173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=10037173http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9935778<div align="right" dir="rtl">כל האוכל הזה, הימים האלה, רק בא לאכול.. ועוד יש מלא מלא מלא דברים מתוקים פתאום ומשמינים ומכל עבר בורקס.. יואו ולא משנה בכלל שהלכתי לחדר כושר - אני עדיין ממש ממש שמנה! וכן, מי כמוכן יודע שזה ממש לא משנה ש-ההוא- אמר שלדעתו אני לא שמנה.. נו, אז טוב יצא, שלכדתי את תשומת ליבו.. רע יצא, שזה ממש לא מעניין אותי שלדעתו אני לא שמנה, כי אני שמנה א-נ-י ש-מ-נ-ה... לא בטירוף... והוא הרצה לי כמו כולם על זה שהוא לא אוהב שדופות.. כן אה? בגלל זה לכולם יש חברות רזות כאלה? כי ממש לא אכפת להם והם "מעדיפים" שיהיה שומן? כן? בסדר... אני רוצה לרדת כמה בסך הכל? 4 קילו? כמה קשה זה כבר יכול להיות?! אוף!!!! ובטח שכל הרחמים העצמיים והאוכל שאני טוחנת כל הזמן לא עוזר לי בכלל. ממש ממש לא. אולי אני אמצא מישהי לעשות איתה דיאטה, אני צריכה יותר הטפות של - "את יכולה יותר מזה" "ו-"את יכולה בלי" ופחות הטפות של, "רגע, את חושבת שאת שמנה?!" ו-"את לא צריכה דיאטה".. כי יודעים מה? בדקתי במשקל הרצוי ולדעת הטבלה הזאת, כן כן, עליי לרדת אפילו 5 קילו! ואני רוצה רק 4.. טוב. הוצאתי את זה! כבר עשה לי קצת טוב.</div>Tue, 23 Sep 2008 21:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9935778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=9935778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9828107<div align="right" dir="rtl">וואי.. הייתי קצת בהלם, אבל ירדתי... הייתי בטוחה שאני הולכת לראות עליה של חצי קילו כי אכלתי בכמויות כאלה... היו מסיבות והיה אוכל ובאותו שבוע שתיים.... (ועוד תקופה של... אז אני יותר רעבה..) בכל מקרה, ירדתי! ואני שמחה! אז כבר לא אכפת לי שאין לי מחשב.. אני עדיין אנסה לשמור על קשר פה, במיוחד כשיש דברים שמחים :) אז זהו, רשמית אני יכולה להגיד שאני 54 עוד שלוש קילו והגעתי למטרתי הראשונה, הוריי פור מי!</div>Fri, 29 Aug 2008 19:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9828107http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=9828107http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9674624<div align="right" dir="rtl">טוב, אז מחשב כנראה גם לא יהיה לי בזמן הקרוב.... אוף. אני אאלץ לקנות מחשב חדש, ורגע רגע.. אני אאלץ לקנות אותו. בהתחשב בעובדה שאין לי עבודה, ובארנק כרגע יש לי פחות או יותר כסף לנסיעות ויציאה בשישי.. ממ.. מה בסך הכל עשיתי?? הרסתי מחשב? אפילו לא התכוונתי לזה, באמת שלא! אין לי מושג איך זה קרה - פתאום! אבל אותי מאשימים, כי אני נגעתי בו אחרונה.. ועכשיו, משהו קצת טוב, תודה רבהלמי שכן הייתה פה, אתן בטח מבינות. אחרי הכל זה שעוד מישהו מתבונן בתהליך הופך את זה גם אם לא רוצים למשהו יותר חזק וטוב. וכן, יש לי הרגשה שהגעתי ל-55.. סוף-סוף.. אבל אני לא אדע בקרוב, כי אין משקל טוב בקרבה, ואני לא רוצה להטעות את עצמי סתם. אם גם בלילה אני אגיע למחשב אולי מבית של חברים או משהו, אני אעדכן לגבי זה. בינתיים שיהיה לכולכן בהצלחה!!</div>Fri, 01 Aug 2008 10:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9674624http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=9674624http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9588610<div align="right" dir="rtl">אבל אני לא אוכל. בעיקר כי אני לא רוצה להרשות לעצמי וגם כי מאוחר, והחלטתי לחיות בריא. טוב.. בערך בריא. אני לא יודעת מתי יחזור לי המחשב שלי, אז בינתיים אני מסתננת למחשבים אחרים. ככה, בשושו.. אנסה לפחות, כשאני אוכל. כמו עכשיו :) ממש ממש בא לי לאכול!!!!!!! אבל לא! נכון??? יופי. ביי בינתיים!</div>Wed, 16 Jul 2008 22:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9588610http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=9588610http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9554230<div align="right" dir="rtl">הייתי די מתוסכלת. לא יכלתי לשמור בכלל על מה שנכנס לי לפה. בלסתי בלי הבחנה וכבר לא היה אכפת לי. העניין הוא שהיום החלטתי בכל זאת לנסות להמשיך. הייתי בטוחה שאם אני אעלה על המשקל אני אכעס עוד יותר, כי בטוח עליתי אחרי כל זה.. ועוד בקושי עשיתי ספורט, פשוט פדלאה טיפשה שכאילו מרחמת על עצמה. ואז ראיתי אותו. לא אגיד את מי. והוא אמר שהוא הולך לבריכה.. גררר.. אפילו לא חשבתי על זה! אפילו לא טרחתי לחשוב על לקחת בגד ים.. ואחרי שהוא הלך לדרכו, חשבתי לעצמי: ח.. בגד ים.. אולי אחרי שאוריד 5 קילו.. וזה בדיוק העניין שמשך אותי הלאה. אם אני אוריד 5 קילו יהיה לי אומץ ללכת איתו לבריכה. ממ. אולי זה קצת עצוב שזו המוטיבציה, אבל זו המוטיבציה שלי. אני יודעת שאני צריכה יותר. אבל המטרה הנוכחית שלי היא חמש קילו. מידה אחת פחות, לפחות שאני ארגיש בסדר בבגד ים. ועליתי על המשקל, וגיליתי שלא עברתי את המשקל ההתחלתי. התפלאתי ושמחתי. ואני מתחילה שוב. מהבוקר כבר התחלתי למעשה. בהצלחה לי. אני יודעת שבקושי יש פה אנשים, אבל מי שיש, באיזשהו מקום עוזר לי. תודה.</div>Fri, 11 Jul 2008 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9554230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=9554230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9504603<div align="right" dir="rtl">ולמי נמאס כל כך מהר? לי! אבל לאנורא, ההתחלות מטבען קשות. היום כבר אכלתי הרבה, כאילו אני לא ממש מבינה שבערב אני אהיה חייבת לאכול, וכבר הגעתי ל660ק כאילו מה? עוד לא אמצע היום, ובטח גם נצא בערב.. שוב אוכל.. לא רציתי שהחיים שלי יסתובבו סביב האוכל, רק להיות יותר מודעת למה שנכנס לי לפה ולא להכניס כל דבר. מה אני יכולה לעשות אם אני כבר רואה שהיום אבוד? מה? להרים ידיים? לוותר עליו וזהו? להתחיל ממחר (כיאה לבנות שמנות?)? </div>Fri, 04 Jul 2008 12:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (עומר16)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167056&blogcode=9504603http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167056&blog=9504603