כשאני חושב על הכל, כל מה שהיה לאחרונה, אני מתחיל להבין איפה טעיתי, מה לא עשיתי נכון, אך זה ברור שכשמאוחר מדי כבר אז אני מגלה היכן טעיתי... אבל זה לא משנה את העובדה שאת מה שעשיתי עשיתי בלב שלם, ואני יודע שעשיתי את הדבר הנכון, שהחלטתי את ההחלטה הנכונה, בשביל שנינו...

אז נכון שזה לא היה קל, ונכון שזה חבל, אבל זה היה הדבר הנכון לעשות, וכשחושבים על זה, אפשר להבין למה.

אז סוף סוף אני יכול להמשיך כמו שצריך, אחרי שהשלמתי עם מה שקרה, אחרי שהפנמתי ונתתי לזה לשנות אותי וללמד אותי שיעור נוסף בחיים, הרי שכל דבר שאנו עוברים, הוא שיעור נוסף בחיים, כפי שחבר טוב שלי אמר =]

עדיין קשה לשכוח, כשהזכרונות מציפים אותי כל הזמן, אבל ההרגשה השתנתה, והזמן באמת עשה את שלו [לא סתם קלישאה],

והתחלתי כבר לחשוב על הצעדים הבאים, בלי ההרגשה שאני "בוגד"...

לאט לאט החיוך חוזר אלי, ובכל דקה ודקה, אני חוזר לעצמי...

היום ישבתי בשיעור ודיברתי עם ידידה שלי, העלנו זכרונות על איך התנהגנו בשנה שעברה.

כשחשבנו על זה, צחקנו על המעשים שלנו, ואמרנו שאם נתנהג כעת כפי שהתנהגנו בשנה שעברה, ניחשב כמטומטמים.

והבנו, שעד כמה שלא נתנהג בצורה בוגרת עכשיו, בשנה הבאה, ניזכר בשנה הזאת, ונאמר את אותו הדבר...

זה ממש גרם לי לחשוב, לחשוב איך אני עובר שינויים ו"מתבגר"..., למה ["מתבגר"] במרכאות?... כי אני מאמין שאני בוגר כבר עכשיו אבל מסתבר שאני טועה...

חשבתי על איך הילדות שלי עברה מהר, ועל כמה דברים שהייתי רוצה לשנות, אבל הבנתי שאין טעם "לבכות" על זה, כי ככה זה, מה שכן, אני יכול לומר לעצמי שהגיע הזמן לכמה שינויים, אבל כמה שאני אנסה, אני לא מאמין שאני אשנה את הגישה שלי, ההתנהגות שלי, והשקפתי לחיים.

היום חבר בא אלי, ואמר לי משהו מעניין, ש"אנחנו מתרגלים לחיים שלנו", במובנים כל כך רבים, והוא ממש צדק, הבנתי שאני כבר "תפוס" בשגרה שלי, זה לא בהכרח דבר רע, פשוט...זה המקום שלי...הבית שלי...והדרך שבה התרגלתי לחיות.

הלימודים כרגע לא במצב אידאלי, זה לא שאני נכשל [ממוצע מבחנים יבש של 84], פשוט, יש לחץ עצום, פרוייקטים, מבחנים ועבודות שלוקחות לי הרבה זמן, אני כבר לא מבלה במחשב הרבה שלא נדבר על הטלוויזיה שאני לא זוכר מתי לאחרונה ישבתי כמה שעות טובות במנוחה לראות סרט או שניים... =/

לפני כמה ימים דיברתי עם חבר, הוא אמר לי שהוא רוצה לעשות משהו מעניין שקשור לבלוגים, דבר שיעורר את "קהל" הקוראים. אני כמובן הסכמתי היות והרעיון התאים לי וחתמנו על חוזים מפורטים לגבי התנהלות "השיתוף פעולה" הזה.

שלשום ישבתי והכנתי את חלקי בפרוייקט, התחלתי במחשבה לעשות דבר אחד ואיכשהו עברתי לאחר, אבל אני מאמין שיצא טוב, תוכלו לראות זאת בעוד מספר ימים.

אז מה יהיה עכשיו?...אני מאמין שיהיה טוב =]

תאחלו בהצלחה בלימודים, אלוהים יודע שאני צריך את זה.

אני הלכתי...

נ.ב. קיבלתי הרבה תגובות על המשפט בסוף הפוסט הזה , אני שמח שאהבתם =]

אגב, הוא לא קשור בשום אופן למלל בפוסט.