<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חפרנות - דרך חיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 החפרן. All Rights Reserved.</copyright><image><title>חפרנות - דרך חיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574</link><url></url></image><item><title>60</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=8967203</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לסגור סתם ברז שדולף, לקחת טרמפ חייל עייף
ולא להישאר אדיש, כשמשליכים אשפה לכביש
להיות תמיד בעניינים, להתנדב לצנחנים
האם כל אלה בכנות, אינם בעצם ציונות?

לתלות דגלון בתור קישוט בערב יום העצמאות
לקפוץ אל על מרוב שמחה אם הנבחרת שוב ניצחה
ללחוש בכותל – &quot;זה ביתי&quot; גם אם אינך דתי
&lt;font face=&quot;T&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Apr 2008 07:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=8967203</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=8967203</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=7975192</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לאלמונית,

איך אפשר לתאר חוויות? מילים זה דבר נדוש.
איך אפשר להסביר דברים שאתה חווה ומרגיש למישהו אחר?
איך אפשר להסביר לך את חוסר הצדק שאני חש? למה?!
למה ג&apos;ובניק חי טוב מוקף חיילות ויש לו את כל האפשרויות והזמן לעשות, חבל שהשנים הכי יפות כל כך מהר חולפות, למה כשאני מגיע בשבת ומנסה להתחיל איתך אז את עונה &quot;אתה מקסים, אבל אני לא אחכה שבוע, שבועיים לאדם שיגיע מסריח ומלוכלך&quot;, ועוד שבת עוברת.
למה כשהתגייסנו, במחלקה היו הרבה חברות, מכתבים, חבילות ופתאום נשארנו בלי בנות, למה?!
בגלל שלוש שנים מזדיינות?! אני שוכב במארב בתוך הבוץ, יורד גשם וקר לי, אני רועד, אבל הלב עוד יותר, כי כשאני שוכב פה את שוכבת במיטה החמה בין השמיכות לבד, או עם אהוב ולא חושבת על כלום.
&lt;FONT face=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Nov 2007 00:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=7975192</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=7975192</comments></item><item><title>אני עדיין נושם... טוב נו בערך...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6855807</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Jun 2007 19:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6855807</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=6855807</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6576600</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האמ... אז עבר קצת יותר מחודש מהעדכון האחרון שלי ולא הרבה השתנה אצלי בחיים.
יום ההולדת היה מעולה, לא יכולתי לבקשה לחגוג את יום הולדתי ה18 בצורה טובה יותר. 
בעצם... אולי קצת, אבל זה כבר לבקש יותר מדי... XD
זה מוזר, חשבתי שכשאגיע לגיל 18 ארגיש סוג של שינוי בעצמי:, אולי שינוי בהתנהגות, בהבנה, בהשקפת החיים...
אבל לא קרה כלום... נשארתי אותו אחד, עם אותם הערכים והעקרונות. כנראה שגיל זה באמת רק מספר.


[אכן מראות קשים, לכתבינו בצפון נמסר כי הוודקה לא חדלה לזרום]



את המשך החודש העברתי בעבודה ולמידה... הא כן... והיה גם רונדו :P




[ס&quot;א כבר ותיקים, אפילו נשארנו בלי התיקים] - אז מה אם המשפט דפוק?, העיקר הכוונה !



בהמשך גם הגיע יום ההולדת של דשה, של דינה, ל&quot;ג בעומר ויום ההולדת של סולנישקה =]


[כי לא נולד הבן זונה שיכבה לנו ת&apos;מדורה]



בימים האחרונים הספקתי לעשות כבר 15 מבחני מתכונת ובגרות, לתרום דם ולחגוג חודש עםבת זוגתיהמקסימה...


[החפרן מזמין אתכם להנות מחוף קרית חיים]


וכעת... אני עומד בפני הישורת האחרונה בבית הספר... ואיך הולך לי עם זה?
ובכן, כנראה שלא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 May 2007 21:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6576600</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=6576600</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6225333</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

 






וכל מילה נוספת מיותרת.
תודה לכולם.
עידכון תמונות וחוויות בקרוב.






נ.ב אני לא מעדכן יותר בחיים עד שאלינה לא אומרת לי !&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Apr 2007 14:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6225333</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=6225333</comments></item><item><title>&amp;quot;גם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד קטן&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6123514</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

לפני שבוע קיבלתי בברכה את חופשת הפסח האחרונה שלי. מוזר, לאחרונה כל דבר הוא &quot;אחרון&quot; אצלי.
&quot;מבחן אחרון&quot;, &quot;מסיבת כיתה אחרונה&quot;, &quot;שיעור תנ&quot;ך אחרון&quot;...
אני לא רוצה לעזוב את בית הספר, וזה דיי מוזר, בהתחשב בעובדה שכל חיי רק רציתי לצאת ממנו.
הגיוס קרב ובא ואין לי ממש מושג איך להגיב לזה... מצד אחד, אני &quot;ילד של בית&quot;, אני מרגיש בטוח בסביבה הבייתית שלי ואחד הבילויים האהובים עלי הוא להיות בבית.
מצד שני, יש בי מחשבות ורצונות להתגייס למקום הכי קרבי, &quot;לטחון&quot; ת&apos;תחת במשך 3 שנים ולראות פעם בשבועיים-שלוש ת&apos;כניסה של הבית.
בכל אופן, המיונים לפארמדיקים באים וקרבים, ההמלצות על השידה, הזימון ממוגנט לדלת החדרועכשיו כל מה שחסר זה רק רצון להתקבל... no problem!
&lt;SPAN lang=HE styl&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Mar 2007 11:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6123514</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=6123514</comments></item><item><title>מישהו אמר &amp;quot;לחץ&amp;quot;? :/</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6044455</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מי שהמציא את המילה &quot;לחץ&quot;... כנראה חשב עלי.
דווקא בתקופה העכשיוית, הכוללת את בגרויות קיץ י&quot;ב, אני בוחר להיכנס ללחץ חיצוני.

הפסיכומטרי:
ובכן בקרוב יהיה זה הנסיון השני שלי להילחם נגד המרכז הארצי לבחינות והערכה וההכנה לכך קשה יותר ממה חשחבתי, 
עכשיו כשנשארו ימים ספורים עד המבחן אני מתחיל להרגיש את הלחץ... אני רק יכול לקוות שילך לי טוב =]

העבודה:
הצורך במזומן ממקורות חיצוניים(לא ההורים) מעולם לא היה דבר שלא יכולתי לחיות בלעדיו, 
ומשום מה אני מוצא את עצמי מתנפל על כל הצעת עבודה שניתנת לי...
עבודה שלעיתים לוקחת יותר מאשר נותנת...
לדוגמא, כבר פעמיים שנאלצתי להבריז שעתיים מהלימודים כדי להגיע בזמן ולהרוויח עוד 60 ש&quot;ח (לפעם).
והיום, כשבעוד 10 דקות אצא לי לעבודה למשך 6 שעות על חשבון התכוננות למבחן...
ואיזה מבחן? בטח משהו קל אם אני מרשה לעצמי ללכת לעבודה, לא? אז... המבחן הוא בכימיה :/
כימיה... המקצוע היחידי שגורם לי תחושה שבכל שיעור של 45 דקות, יורדת לי שעה מתוחלת החיים.

הלימודים:
20...
20...
20...

כן, זהו מספר הבגרויות שלי שעלי לעשות בחודשיים...
שזה אומר... בערך בגרות א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Mar 2007 09:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6044455</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=6044455</comments></item><item><title>מספר ציטוטים לשימושי האישי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6014849</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;צחוק הוא המרחק הקצר ביותר בין שני אנשים&quot; - ויקטור בורג

&quot;ככל שאני חי יותר, החיים נעשים יפים יותר&quot; - פרנק לויד רייט

&quot;ישנה רק הצלחה אחת - להיות מסוגל לחיות את חייך כפי שהיית רוצה&quot; - כריסטופר מורלי

&quot;אני אדם מאושר. אני שייך לאנשים שטוב להם בחיים ומקבל את הרע כמו שהוא&quot; - יהודה עמיחי

&quot;לרוב, קל יותר להיאבק למען עקרונותיך מאשר לממשם&quot; - אלפרד אדלר

&quot;אין כמו חלום כדי ליצור את העתיד&quot; - ויקטור הוגו

&quot;החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עושה תוכניות אחרות&quot; - ג&apos;ון לנון

&quot;אינך יכול לברוחממחויבויות המחר בכך שתתחמק מהן היום&quot; - אברהם לינקולן

&quot;אפשר להבין את החיים רק כשמביטים לאחור, אך יש לחיותם עם המבט קדימה&quot; - סרן קירקגור

&quot;חלום בגדול, כי חלומות קטנים אין בהם כדי להניע אנשים&quot; - פון גתה

&quot;רבים הכשלונות בחיים שהיו של אנשים שלא הבין כמה קרובים היו להצלחה כאשר ויתרו&quot; - תומס א. אדיסון
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Mar 2007 18:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=6014849</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=6014849</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=5982371</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זוכרת? / אבי 


זוכרת איך היינו?

את, שטענת שאהבת אותי.
את, שאמרת שאת רק שלי.
כן את, שכשחייכת המסת לי את הלב.
ואת, שגרמת לי לכל כך הרבה כאב.

ואני, שישבתי וחיכיתי לך כל היום.
אני, שדמותך ביקרה אותי בכל לילה בחלום.
כן אני, שלפעמים הייתי קצת קנאי.
ואני, שאהבתי אותך ללא כל תנאי.

ותראי אותנו עכשיו...

את, שבכל סוף שבוע מישהו אחר מבקרת.
את, שאפילו משפחתך חושבת שאת מישהי אחרת.
כן את, שחשבת שאחכה לך לעד.
ואת, שנשארת עכשיו בלי אף אחד.

ואני, שמחכה כל יום למישהי אחרת.
אני, שאצלי אהבה היא כבר מזמן מילה שלא קיימת.
כן אני, שמנצל כל שניה ושניה ביום.
ואני, שכבר לא מפחד יותר בלילה לחלום.

ופתאום הקנאה כבר לא רק אצלי.
ופתאום את כל כך רוצה שוב להיות איתי.
ואת כל כך מופתעת שאני כבר לא רוצה.
את מבינה, פיספסת, תתמודדי עם זה.
כי אני מביט קדימה, לעתיד הכה קרוב,
ואת נאחזת בנוסטלגיה, שכל כך עושה לך טוב.
וכאן הסיפור שלי ושלך נגמר,
מבחינתי זה עוד ארוע שהיה לי בעבר.
קבור בזכרון, קבור בדמיון,
סיפור על אהבה, שלימדה אותי המון.
ומה יהיה &quot;איתנו&quot;?, את שואלת אותי עכשיו.
זה פשוט, ת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Mar 2007 17:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=5982371</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=5982371</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=5963344</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;:Update

...So far so good

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Mar 2007 21:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החפרן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163574&amp;blogcode=5963344</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163574&amp;blog=5963344</comments></item></channel></rss>