היום חשבתי הרבה על כל הנושא הזה, והחלטתי שצריך לעשות משהו כדי שזה יתחיל לזוז... ראשית כל, כל הגישה שלי השתנתה, פעם הבאה שאני אמצא את הדבר, אני אדע שלא ללכת בגישה של חמוד והכל, אלא בגישה אחרת.

כי בינינו כמה אפשר, הרי נמאס בסופו של דבר מקטעים למיניהם...נמאס שכשיש רצון, ואתה מנסה, אתה הולך בכיוון ההפוך לגמרי, וכשאתה מתחיל להתחרט על המעשים, אתה כבר עמוק בתוך הבוץ (בצורה מטאפורית כמובן)...

לאמר שרק עכשיו אני חושב על זה?...לא!, האמת שניסיתי מספר פעמים ללכת בדרך הזאת, אבל תמיד יהיה הדבר הזה שיהווה מכשול תמידי ויהווה גדר בין שני השלבים... אז מה כבר לעשות?, הרי ניסיתי להעיף את המכשול, אבל עושה רושם שכל מה שאני מנסה לא עוזר, והעובדה שאני לא עושה כלום מחמירה את זה... אני יכול לוותר כמו שעשיתי הרבה זמן, אבל אני מנסה להזכיר לעצמי לדבוק בזה, כמובן שאני מזכיר לעצמי תמיד שניה מאוחר יותר...

החזרה לבית הספר לא הייתה נוראה כל כך, אני נהנתי לראות אנשים שלא ראיתי כל החופש, בהחלט ניתן לומר שהתגעגתי...

אני מתכוון לסיים בקרוב את כל העבודות לחופש אבל יש לי עוד מבחן ביום ראשון להתכונן אליו...נקווה לטוב...

אף על פי כן, היו גם דברים שלא התגעגתי אליהם בבית הספר, דברים ששכחתי מהם אבל שוב הפתיעו כרגיל, בדיוק שאתה חושב שאנשים השתנו, חחח... אתה מופתע לגלות שכלב נשאר כלב, וכלבה נשארת כלבה...

למרות ששמחתי לחזור, הבוקר שלי לא היה משהו, משום מה הייתי ממש עייף, לא יודע אפילו למה... זה לא השפיע ממש על הלימודים, אבל בכל זאת, חשתי ממש עייף...

מה שכחתי לציין..., הימים האחרונים של החופש...עברו מהר, יותר בכיוון של מנוחה מאשר פעילות, ראיתי את הסרט "מת לצעוק 4", היה משעשע, מה עוד?...אמממ... איכזבתי את עצמי במאורע שקרה (למזלי יש עוד הזדמנות אחת), אבל הדבר הטוב, שההבטחה שלי שציינתי בכתב גדול כאן של להפסיק לשתות ולעשן עדיין עומדת בשלמותה, ובלי לצחוק, זה לא היה קל, כששתי ערבים רצוף היו אצלי חברים ועישנו לי מול הפנים...

אז אני משער שבקרוב (שוב אני משתדל לדחות כמה שיותר כמו שמישהו אמר לי אתמול "למה לדחות למחר אם אפשר לדחות למחרתיים") אני אתחיל עם כל ה"דרך החדשה" כי אם זה לא יקרה עכשיו אני יודע שאני אדפק. כמובן שאני לא אהרוס את כל הדברים שנוצרו מהטעויות שלי כביכול כי יהיה פשוט חבל לאבד משהו חשוב, אבל אני מבטיח שדברים כאלה לא יקרו יותר.

נכון לעכשיו, אני מרגיש יחסית אופטימי עם נגיעה קלה של באסה...

מחכה שמשהו יעלה לי את מצב הרוח , כמו לקבל צלצול מבן אדם שאני אוהב...או משהו בסגנון הזה...

תזכרו, אהבה היא לא למצוא מישהו לחיות איתו, אלא למצוא מישהו שאי אפשר לחיות בלעדיו!

זה הכל, אני הלכתי...