לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Solyland Vs. Solyland


We're God's Unwanted Children? So Be It!

כינוי:  advasolly

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

Bleeding Love?


Am I in love as they say?

I don't believe in love.

I believe it's nice for me to be with him more than anybody else I've ever met..

 

 

 

הוא מביט לעברי, שולח חיוך מבויש מעט.

חיוך שמרמז על הרגשות שלו כלפי, אך מפוחד מהן מעט.

חיוך שתיכף במהרה יתחלף למבט כנוע, מבט מתחנן לעוד חיוך שלי.

מבט שמחכה לנשיקה הבאה.

מבט עם עיניים ירוקות צרות וגדולות, שמתות לגלות עוד ממני.

 

עוצר לרגע עם הנשיקות שלו, מהסס מעט ומחליט לגלות מעצמו מעט, בתקווה לקבל תגובה דומה ממני.

"וואיי, כל כך התגעגעתי אלייך."

-שתיקה-

מה יכלתי לומר? לספר לו את האמת? שגם אני התגעגעתי? העדפתי לתת לו הפעם להימרח יותר ממני.

-נשיקה-

"אתה מקסים".

שוב החיוך הזה עולה על הפנים שלו.

הפעם עם בטחון יותר גדול ממקודם.

 

לקום בבוקר בלי להבין איך הצלחתי להירדם, ככה כשבקושי מסוגלת להזיז את הגוף.

חיבקת אותי כל הלילה, למרות שהיה בי חלק שרצה יותר ספייס, יותר מרחב נשימה.

לקום בבוקר, בלי לזכור אם זה מהשעון מעורר או מהחיבוק שלך...

אתה רגיש לכל תזוזה שלי, צמוד אליי כל הלילה.

מתעורר לאט ובשקט ומצמיד עצמך אליי חזק יותר, מחבק, מלטף.

מנשק לי את היד, הכתף...

לא אומר מילה... רק מלטף...

מחכה לתגובה ממני, שלא מגיעה...

מסובב אותי אלייך, חצי ישנה.

מלטף לי את השיער, מביט בי מנסה להירדם...

נותן לי נשיקה על המצח ומחבק אותי אלייך, שאוכל להירדם לצידך.

 

לשמוע אותך אומר שאני לא סתם, שאני לא קטע... שאני משהו מיוחד.

שאתה רוצה אותי ברצינות.

מלחיץ אותי בטירוף, אבל הפעם זה נמשך יותר ממה שהרשיתי לעצמי בקשרים האחרים שלי..

כבר יותר מחודש וחצי שיום יום נפגשים בבסיס, מדברים בלילה, חוזרים לחדרים ומדברים בטלפון קרוב לשעה.

כבר יותר מחודשיים שמדברים יום יום, מספרים מה עובר עלינו כל היום, צוחקים בלי סוף ומקשקשים.

כבר יותר משבועיים שגם באזרחות זה הולך מצויין, לא רק בבסיס או בטלפון.

כבר יותר משבועיים שאני לא איתך באותו הבסיס וזה חסר לי הצחוקים שם.

ועכשיו לסגור 21, כשאני פה יום יום ואתה לא, לא מרתיע אותי, אני כבר רגילה לדברים כאלו.

לך זה מקל המון...

ואני שם לצידך בימים מגעילים, אבל עדיין חוששת ולא מוכנה להודות במה שכנקרא כנראה "קשר רציני" שהולך בנינו.

לא מוכנה להודות בזה שכנראה אנחנו זוג.

מה לעשות? תצטרך להתרגל אליי, אני קשה בקטע הזה... כבר לא סומכת על אף אחד... ותמיד הייתי פחדנית ובורחת ממחוייבות.

אבל הצלחתי לשמור אותי קרוב אלייך חודשיים ומשהו, כנראה שהולך לך טוב...

אתה עושה לי טוב..

 

נכתב על ידי advasolly , 13/2/2008 21:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לadvasolly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על advasolly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)