משבר גיל 40. "מה שאינו הורג אותי - מחשל אותי". פרידריך ניטשה, 1888.

הלילה, חלמתי חלום שזכרתי.

זה קורה אולי פעמיים בשנה.

אני נוסעת במכונית, עם מישהי לידי (לא זוכרת מי זו).

כביש ישר, מהיר.

לפתע הכביש נגמר, ואנחנו נפלטות ממצוק ע נ ק י ומתחתינו חוף ואחריו – ים.

(משהו סטייל הצוקים בסקוטלנד)

בשלב הזה שתינו כבר לא בתוך המכונית. אנחנו מרחפות.

חברתי צונחת ישר למטה בחבטה,

ואני מבינה שאם ארחף עוד קדימה אוכל לנחות בים ולא על החוף ואולי להינצל.

אני עושה תנועות של שחייה באוויר ומצליחה לקדם את עצמי לעבר המים.

אני בלחץ גדול. לבסוף נוחתת במים, בחלק מאד רדוד, אבל שורדת.

ישב לי היום בראש כל היום החלום הזה...