ילדתי שלי,
יומולדת 18. אצלנו הישראלים זה יומולדת גדול. מיוחד. לכן אני מרגישה צורך לכתוב לך כמה מילים.
כשאני חושבת עלייך במעמד זה, דמעות חונקות את גרוני וממלאות עיני.
הידיעה שלי על כמה מופלאה את. פלא הבריאה. את ילדתי בכורתי, שמשמשת לי לא פעם,
דוגמא ומופת על איך בנאדם צריך להיות.
את מקור כל כך גדול לגאווה הורית.
כמה קטנה וצעירה, ויחד עם זאת, מלאת תבונה של ראש שבט אינדיאני זקן.
מלאת רגישות, ויכולת התבוננות פנימה לתוך נפשו של האדם.
זו מתנה גדולה. את תגיעי רחוק עם זה.
יש לך חכמת רחוב גדולה ואינסטינקטים בריאים וחזקים.
אני אוהבת את טוב לבך, איך שאת נמסה כשנעשה עוול למישהו, לבך נכמר ואת שועטת לעזרתו.
מגיל מאד צעיר למדת להיות אדם עם דעות מקוריות משלו.
תמיד עם עמוד שדרה זקוף, בעלת עמדה משלך ולא מושאלת.
אני גאה בך על זה. על המקוריות.
you are one of a kind
ואין שום אדם בעולם שמתקרב אלייך באותנטיות שלך.
יש לך ראייה רחבה ואת אשת אשכולות.
את תצליחי בכל דבר שתחליטי לעשות.
את עכשיו נמצאת לפני פרק חדש בחייך.
סיום גיל בית-ספר, תחילת שנת שירות והלאה לעולם המבוגרים.
זכרי תמיד, אבל תמיד, שבכל שביל בו תבחרי לצעוד, שאני אהיה שם בשבילך.
אתמוך בך, אעזור לך, אעודד אותך ואפרגן לך, אריע לך, ומעל לכל - אתן לך את
הדבר אותו תבקשי.
זכרי תמיד, שאני, אמא שלך, אוהבת אותך מעבר לכל אופק אפשרי ומחוברת אלייך בכל נימי נפשי,
כי את הילדה המתוקה שלי. היית. ותמיד תהיי.
באהבה אין קץ,
אמא.
ככה כתבתי לילדתי.