Hope is the thing with Feathers

אוקיי, לא תארתי לעצמי שאכתוב פוסט גם על ההופעה הזו. הרי כבר כתבתי פוסט על הופעה של שלום וזה לא בלוג הערצה לשלום חנוך (לפחות לא באופן רשמי, כי באופן בלתי רשמי - אולי קצת כן), אלא שהיה ערב שחייב תעוד כלשהו.

היום התחיל בבאסה גדולה, עת למדתי שהאחות כרמל לא תצטרף אלינו להופעה מפאת דלקת גרון חריפה (ומכאן אני שולחת לך איחולי החלמה מהירה ). זה מאד העציב אותי, גם כי מזמן לא ראיתי אותה וזו חוויה מיוחדת במינה שציפיתי לחלוק איתה, אבל גם כי בהיעדרה, לא חשבתי שאוכל ליהנות. הרי איציק לא מכיר את שלום, ולכן לא יוכל להגיד לי איזה שיר הוא שר עכשיו ולא אוכל לעקוב אחר השפתיים שלו, כי הוא לא מכיר את המילים..

החלטתי שכדי למזער נזקים, חייבים לתפוס מקום כמה שיותר קרוב לבמה, כדי שאוכל לנסות לקרוא את השפתיים של שלום עצמו.

אז הגענו למועדון זאפה בתשע, חצי שעה לפני פתיחת הדלתות, וכבר היה שם קומץ אנשים. אספנו בקופה את הכרטיסים שלנו ועמדנו קצת. כשהמאבטח ראה שיש לי בעיית הליכה, הוא פתח את הדלת טיפה מוקדם יותר בשביל כולם.

נכנסנו ומייד דידיתי מהר ומשכתי את איציק לשורת השולחנות ליד הבמה. כשהגענו לשם, עמדנו וחככנו בדעתנו באיזה שולחן לבחור, כשפתאום שתי בחורות אמרו לנו לשבת איתן בשולחן, והוסיפו שהן קוראות את הבלוג שלי.

OMG

לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. חתיכת התנגשות עולמות. איציק היה דווקא מבסוט ממעמד בן-זוגה-של-סלב שקפץ עליו משומקום והאיץ בי להתיישב איתן.

התיישבתי, גם כי זה באמת היה שולחן מוצלח, וכשסיימתי להסמיק ולהסביר לבנות למה זו פדיחה בעיניי, התפנינו להכיר. ובכן, רחלי היא מעריצה מס' 1 של שלום. באמת. נניח שאני מס' 10 בסולם ההערצה, אז היא 100 מיליון.. עובדה שכמובן מייד חיברה בינינו. שרית, חברתה, טיפה פחות אוהבת את שלום, ושתיהן דיברו כאילו הן קראו והפנימו את פוסט קריאת הדיבור שלי, כך שהרגשתי ממש נוח והתחלתי ליהנות.

הזמנו ניוקי פירות ים, שהיה שמיימי במיוחד, כוס בירה ענקית ופטפטנו על דה ועל הא ובעיקר על שלום. איציק גם סיפר להן על התכנית שלו לגשת לשלום אחרי ההופעה להציג לו את תכנית "האיחוד של תמוז" ליום ההולדת שלי. כמובן שאף אחת מאיתנו לא האמינה שהוא יצליח, אבל הוא כזה חמוד...

קצת לפני ששלום ומשה לוי עלו לבמה, מנהל ההופעה, רותם, הגיע לכוון גיטרות וכל מיני ענייני לוגיסטיקה. הופתעתי לראות שהוא זיהה אותנו וממש שמח לראותנו.

הפתעה נוספת הייתה לגלות שמאחורינו ישב זוג עם ילדה כבת שנה. השעה 11 בלילה, מועדון צפוף ורועש ומעושן וילדה חייכנית בת שנה. חשבתי לעצמי שבטוח יש שתי סיבות שיכולות להביא הורים לעשות כזה דבר - או שהם נתקעו בלי בייביסיטר ברגע האחרון, או שהם באמת מעריצים שרופים, שרוצים להנחיל לבתם טעם מוזיקלי משובח כבר מגיל צעיר.

עם כמה שהאופציה השנייה מוזרה, אני בהחלט רואה את עצמי עושה משהו דומה.

ואז הוא עלה. איזו צניעות מצידו ואיזו התרגשות מצידנו. שפר מזלי לשבת ליד רחלי, שלא רק ידעה את כל המילים לכל השירים, אלא גם דאגה ליידע אותי, אפילו בסמס! לא פעם במהלך הערב חשבתי לעצמי איך הייתי רוצה אמא כזו.

השמחה הייתה גדולה. שרנו מכל הלב, צעקנו, נופפנו ידיים, רקדנו בישיבה, צחקנו, הצטמררנו..כשכל הזמן הזה שתינו בירה, ואני, מתוך הכרח, שתיתי עם קשית, כך שהאלכוהול עלה לי מהר מאד לראש. מדהחים איזו חויה חזקה זו ואיך בזכותה אפשר בן רגע אפשר להתקרב לאנשים שלפני שניה היו זרים לחלוטין.

אני כמובן הכי התרגשתי כשהיה את "נגד הרוח", שניכסתי אותו לעצמי זה מכבר.. אבל גם ב"אבשלום", "בא הביתה", "רק לרקוד", "ילדים של החיים", "תפסתי ראש על הבר" וכו' וכו'.

מעניין אם רחלי ושרית הופתעו לשבת עם חירשת במופע מוזיקלי. וזה לא שסתם ישבתי שם, צרחתי את השירים והתלהבתי כאילו יש לי שמיעה טובה משל כולם.. נראה לי שעשיתי קצת צחוק מעצמי, אבל אז מה...

כשהסתכלתי על כל הסצינה מבחוץ, זה באמת קצת מוזר.. אפילו עכשיו עדיין מתנגן לי בראש "הדרכים הידועות בן באתייייייייייי, שורשים עמוקים בזממממממממממממממן", ממש כאילו שמעתי את זה בהופעה.. זה גורם לי להרגיש קצת פריקית, אני מודה.

מעניין איך זה אצל אחרים שאיבדו את שמיעתם לחלוטין בגילים 20-30. אם אתם מכירים כאלו, אנא שלחו אותם אליי לברר עניינים.

כשההופעה נגמרה וגם ההדרן הראשון, השני והשלישי, איציק הלך לדבר עם רותם, שאמר לו שאין סיכוי בעולם ששלום יסכים לאיחוד של תמוז. היה צפוי, אבל קצת צבט לי בלב לראותו מתאכזב כך..

אחרי שאמרנו יפה שלום לכולם, חיכינו שהמקום יתרוקן והלכנו להגיד שלום בחדר האחורי. מצאנו את שלום ואת זוגתו, לימור. שניהם נישקו וחיבקו וממש שמחו לראות אותנו. קשקשנו קצת ופרשנו..

היה ערב מופלא ואין ספק שאני אחזור שוב ושוב..

זה היה שווה גם את ההנגאובר שקמתי איתו הבוקר.

רחלי ושרית - אם אתן קוראת - ת ו ד ה...

הדרכים הידועות

מילים ולחן: שלום חנוך