סתם..החיים שלי :)

למרות הכל, אני לא מצטערת.

כי כשמסתכלים עלי עכשיו, יש לי אומץ,יש לי ביטחון,יש לי חסינות....זה היה מיני הישרדות.

סבלתי,אבל התחזקתי. החברות כמעט לא יודעות מה עבר עלי, אולי בגלל זה הן מתנהגות ככה..כבר לא אכפת לי, אני פשוט מאוכזבת מכולן.

אני גם מאוכזבת ממנו, שהחשבתי אותו כאח שלי, אבל כנראה שזה חד צדדי - אני לא רודפת יותר אחרי אף אחד.

ועכשיו, עכשיו אני שונה.

השגתי את הבלתי אפשרי מבחינתי, ומעכשיו השמיים הם הגבול. בעצם, גם זה לא - עובדה שהיום כבר אפשר להגיע לירח.

אז זאת התחלה חדשה מבחינתי, הוכחתי לכולם ובמיוחד לעצמי שאי אפשר לדרוך עלי, שאני לא צריכה אף אחד - אם כבר הפוך.

אז עכשיו זאת מאי

מאי בוגרת

מאי אחרת

מאי שאומרת את המילה האחרונה

מאי שיודעת לבכות

אבל גם מאי שיודעת לצחוק על זה אחר כך

מאי שאוהבת

מאי שיודעת לסנן

מאי שלומדת דברים חדשים

מאי חזקה

מאי עצמאית

מאי שיודעת להרים את הראש גם כשמאד כואב

מאי שיודעת להמשיך הלאה ולא להסתכל לאחור

מאי שיודעת להילחם.

אבל עדין, אותה מאי..בגרסת 2009.

הספירה לאחור החלה....עוד 10 ימים הכל יראה אחרת.

ואתה. אתה מחכה לי.

ואני.אני לא יודעת אם אני רוצה שנלך יד ביד.

ואנחנו.אנחנו? עוד נראה מה יקרה מחר....

לילה טוב, תחייכו - הכל יראה אחרת.

:)

מאי הקטנה