תשובה: בייבי_דוק מראה להם את הדרך :-)
אבל לפני שנפרט ונרחיב אני רוצה להתנצל שאני לא ממש ארחיב
(בכ"ז יש דברים שהשתיקה יפה להם וחוץ מזה זו הפעם השניה
שאני כותב את הפוסט הזה- תודה למע' החדשה של ישראבלוג
שמאפשרת לי לכתוב הרבה יותר ולשמור הרבה פחות).
השבוע השני של גניקולוגיה ומיילדות הגיע לסיומו ועד עכשיו
אני חייב להודות שאני נהנה. אמנם לא הגעתי עדיין לקטע
של גניקולוגיה (הפחות סימפטי מבחינתי) אבל אני אנסה לשמור
על אופטימיות.
את השבועיים האחרונים העברתי במחלקת HRP (הריון בסיכון
גבוה) שם מטפלים ועוקבים אחר נשים בסיכון הריון גבוה (כמה
מפתיע...) שזה אומר בד"כ יתר לחץ דם הריוני ו\או סכרת הריונית.
את השבועיים הבאים אני אעביר במקום אפילו יותר חיובי- חדרי
לידה ומחלקת יולדות.
ביום ראשון שעבר כבר הספקתי לעשות תורנות אחת בחדרי
הלידה. כבר יצא לי להיות נוכח בלידות עוד בשנה ב', אבל
יש הבדל גדול בין להיות צופה (ומאזין- "משה יא @#-%$#^,
בחיים אל תיגע בי שוב") לבין ליילד את התינוק.
אני לא אדם שמפחד לעשות פרוצדורות ולא אדם שחסר בטחון
ביכולות שלו, אבל הפעם פשוט שקשקתי. כבר קיוויתי לרגע
שהמיילדת לא תשים לב שאני שם ותיילד את התינוק בעצמה.
לשמחתי, לא היה לי כזה מזל. בהדרכתה הצמודה עזרתי לראש
לצאת, חילצתי את הכתפיים, שלפתי את התינוק וחתכתי את חבל
הטבור. בשעה 16:50 שכבה תינוקת ורדרדה וחמודה על הבטן של
אמה.
אני לא בטוח שהתרגשתי יותר מהאם (בכ"ז זו התינוקת שלה, אבל
מצד שני היא נראתה די עייפה אז אולי כן התרגשתי יותר).
במהלך התורנות יילדתי עוד שלושה צווחנים קטנטנים.
אכן לידה היא מנפלאות הבריאה (וזה לא עניין כל כך ברור מאליו).
כשחזרתי לדירה בלילה (נשברתי ב 1:30) ד' אמרה לי שאני מריח
כמו חדר לידה. אם הכוונה שלה היתה מריח כמו תינוקות, אני אקבל
זאת כמחמאה.
ביום חמישי גררתי איתי שני חברים לצלילת לילה. אמנם הים לא היה
שקט במיוחד, אמנם היתה ראות של מטר וחצי (כשהארתי עם הפנס
על הסנפירים שלי, יכולתי בקושי לראות אותם), אמנם המים שרצו
בנחילים של מדוזות, אמנם אחד הפנסים שלנו טבע במהלך הצלילה
(למרבה הצער פנס ששייך לי) אולם בכל זאת זו היתה צלילה מהנה
במיוחד (וחמימיה- 29 מעלות).
שחינו (בגלים) למרחק של כ 350 מ' מהחוף ואז צללנו לעומק של
9 מ' לאזור סלעי גדול עשיר בנקיקים ובמערות. חוץ מאשר מדוזות
(ראינו לפחות 57 אבל אני חושב שאת האחרונה ספרתי פעמיים)
נתקלנו בעוד כמה יצורים מעניינים: דגים, צדפות, תולעי זכוכית,
מלפפוני ים, סטרני ענק ושרימפסים.
חזרנו (כולנו למרבה המזל) וחוץ מזה גם עייפים ומרוצים.
אתמול בלילה נעניתי לבקשותיה של אימי (אני פשוט אדם טוב) לעשות
בייבי-סיטינג. אם נהיה קצת יותר כנים, לא מדובר בסתם שמרטפות,
אלא בלקחת לבלות שתי אמריקאיות בנות 19. לפעמים צריך לעשות
וויתורים כואבים בחיים...
מדובר בשתי סטודנטיות שבאו להדריך במחנה קיץ בצפון הארץ
(ולחשוב שאחותי הקציצה מדריכה עכשיו בקנדה. לא פשוט
וזול יותר לשלוח את אחותי לצפון ואותן לקנדה???) ושההורים
של אחת מהן חברים של חברה אמריקאית של אמא שלי.
משעה עשר בלילה ועד שעה שבע בבוקר הספקתי להראות להן את
ת"א ויפו העתיקה (עשיו קילומטראז' לא קטן), ישבנו בפאב ועל חוף
הים, שיחקנו בגן השעשועים שבפארק הירקון (אחרי טיול לאור ירח
ברחבי הפארק) וצפינו בזריחה ממרומי הר.
כשחזרתי הביתה התמוטטתי למיטה אבל עם חיוך ענק על הפנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
