סבב אורתופדיה הסתיים בחריקה צורמת (כמו צוואר ירך אוסטאופרוטי).
המבחן שלנו, שאמור היה להיות "משוחזר" לחלוטין (דהיינו מורכב משאלות
שכבר נמצאות בארכיון של הסטודנטים), היה חדש ברובו וברמה שלא
תאמה את ידיעתנו (לא רק את הידיעה שלי שכיסתה רק את השאלות
המשוחזרות, אלא גם את ידיעתן של חברותיי החרשניות לסבב). אני
כבר עמדתי בפני מבחנים שלא תאמו את רמת הידע שלי בעבר (בעבר
היותר רחוק) אבל הבנות היו די הרוסות. אנחנו יכולים רק להתפלל שיקרה
נס ודפי המבחן יעלמו (בכזו סיטואציה אולי יחליטו לתת לנו ציונים תואמים
לסבב שלפנינו- ממוצע 97). מה שאני מנסה להגיד כאן, הוא שאם אחד
מהקוראים יודע איפה המבחנים מאופסנים, תרים צלצול (מטעמי נוחות
ועצלנות ההודעה נכתבה בלשון זכר. אם מישהי יודעת, עשי כמו ההוא
מההודעה המקורית)
השבוע התקיים טורניר כדורסל פקולטאי. בפעם הראשונה השתתפו
בטורניר 12 קבוצות (5 שנים של רפואה, 3 שנים של סטודנטים
אמריקאים לרפואה ועוד 4 קב' של מקצועות אחרים) ולא 6-7 קב'.
על פי נסיון העבר, הקבוצה של שנה חמישית (אם יש כזו בכלל) לא
נותנת מאבק ל"צעירים". ההחלטה היתה לשנות את זה.
הבעיה היתה שהוצבנו בבית עם שתי קב' של אמריקאים ועם הקב'
של שנה ד' (לא רעים בכלל ומתים להכניס לנו)....
כדי לסבך עוד יותר את הענינים, מהחמישיה המקורית שייצגה
אותנו משנה א' נשארו רק 3 (קרע ברצועה צולבת אצל הסנטר
שלנו וירידה לשנה ד' אצל הכוכב שלנו). על מנת לפצות לפחות
על חסרון "האיש הגדול" (וכדי למנוע מצב בו 3 בלבד מהשחקנים
שלנו יודעים מה לעשות עם כדור....) ביצעתי מחטף וצירפתי אלינו
1.92 מטרים של סטאג'ר.
במשחק הראשון (אליו לא הגעתי בגלל תורנות שהתמשכה) נוצחנו
ע"י שנה ג' של האמריקאים (די צפוי אבל היינו קרובים). בשני
המשחקים הנותרים בשלב המוקדם ניצחנו את שנה ב' של
האמריקאים ב 14 נק' הפרש והבסנו את שנה ד' (עד מתי
צעירים יעלוזו, אוקטובר 9' כבוד!) בעשרים ומשהו נקודות.
תרומתי הצנועה בשני משחקי השלב המוקדם (16 דק'
כל אחד): 4 נק' (לא משהו), 5.5 כדורים חוזרים, 3 אסיסטים,
1.5 חסימות ושתי חטיפות למשחק (התגעגעתי לקטע הזה של סטטיסטיקה
אישית במשחקי כדורסל).
בשעה אחת לפנות בוקר התקשרו אל נציג הכתה שלנו ומסרו לו כי עלינו
ל"פיינל פור". כיאה לזקנים, הנציג שלנו ויתר על הזכות לשחק שני
משחקים נוספים. אנחנו את חותמנו כבר הותרנו.....
אחרי שהשבוע הקרוב יסתיים (אינשאללה No more Af Ozen Garon)
נשאר לי סבב אחד ויחיד כדי לסיים את השנה המתישה הזו. רפואת
בנות (ובנות זה איכסה, בייחוד רפואת בנות). אנחנו מרירים היום......
אז יאללה, שהזמן וויל סטארט טו מוב.
על היום הראשון לסבב כבר דחפו לי (האמת שקודם למישהי מהקבוצה
אבל נכמרו רחמיי עליה והחלפתי אותה) סיב אופטי דרך האף בשביל
לראות את מיתרי הקול ("אתם לא חייבים, אבל בקבוצה הקודמת מיד
הסכימו לעשות את זה"). לא חוויה נחמדה במיוחד ולא דרך לפתוח
את הסבב ברגל ימין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
