הגנן שלנו הוא לא כל כל גנן. הייתי מגדיר אותו
יותר כ"קבלן גיזום ועיצוב". הוא עצמו לא מבצע
עבודה פיזית אלא מגיע עם הטנדר שלו, פורק
בין 4 ל 6 פועלים זרים (בעלי אזרחות המשתנה
לפי עונות השנה והאופנה), מחלק משימות וכלים
ונעלם לשעות הבאות.
ולמה אני מעלה את כל זה?
לקראת ל"ג בעומר החלטתי להרים ארוע צנוע של
"על האש" אצלי בבית (סופסוף ל"ג בעומר שאין לי
מבחן ללמוד אליו) ביום שישי (למה אנחנו צריכים
לריב עם ילדים קטנים על קרשים או לנשום אויר
רווי עשן, את המדורה נעשה בעוד שבועיים).
לקראת הארוע, בדקתי ביום שישי את תקינות
המתקנים בחצר. בין השאר ניסיתי להדליק את
התאורה ההיקפית (שרשרת מנורות תלויה על
הגדר החיה ועל כמה עצים). משהיא לא נדלקה
עשיתי סיור לאורך הגדר החיה וגיליתי שהכבל
חתוך. כנראה שאחד ה"גננים" גזם את הכבל
ביחד עם הגדר, אבל מתוך אינסטינקט, הוא
קשר אותו בקשר סבתא. זה לא עבד (אני לא
מתיימר להיות מהנדס חשמל, אבל נראה לי
שלא עבר זרם)...
עשיתי מספר שיחות טלפון וסידרתי מיקום
חלופי.
הערב עצמו היה מאד מאד מוצלח להתחשב
שהוא אולתר לחלוטין. לא עשינו קניות מרוכזות
או אפילו רשימת קניות. כל אחד הביא כמה
דברים מהמקרר.
בהתחלה פחדנו שלא יהיה מספיק בשר, אבל
לאט לאט נערמו המבורגרים, שיפודים וסטייקים.
תרומתי הצנועה היתה שיפודים מאולתרים
(נתחי פרגית שיועדו במקור לבישול סיני, מלופפים
סביב קוביות בצל אדום, בין נתח לנתח עגבנית שרי
ובראש השיפוד פטריה) שהושרו במרינדה פיקנטית.
למרבה הצער, קפצתי לקנות עוד פיתות כשהשיפודים
התחילו להצלות ועד שחזרתי לא נשאר מהם דבר (10
דקות לכל היותר).
ביום שישי התחלתי לעבוד ב"ועד למלחמה באיידס".
היום הראשון שלי שם היה מאד משעשע. את מרבית
החוויות אני לא אספר מפאת צנעת הפרט, אבל את מה
שקשור אלי בלבד אני אחלוק ברצון.
בשלוש השעות שהייתי אמור לעבוד שם היו הרבה
רגעים מתים. לא היה לי הרבה כוח לספר שאני קורא
בימים אלו (The Valley of Horses), אז התיישבתי
בלובי ועיינתי במגזינים שהיו שם. כבר יצא לי לקרוא
בעבר ב"זמן הוורוד" אבל זו הפעם הראשונה שהיה לי
הרבה זמן כאשר זה חומר הקריאה היחיד שעומד לרשותי.
אני חייב להודות שהופתעתי למצוא ביקורת סרטים שמשווה
בין שני סרטי גייז משנות האייטיז (הסיפור של אחד מהם:
"שלושה אשכנזים נוסעים על אופניים. בדרך הם עוצרים
בחווה שם יש גבר גדול ומשופם בעל ^$# ענק".
קריטריונים נוספים: למה כן, למה לא, כמות ^$#^& לשעה,
פסקול וכו'). אני צריך ללכת לבלוק באסטר....
מדור נוסף דיבר על מקור הכינוי "דייקיות". השכלתי.
אם העיתון לא היה בחינם עוד הייתי עושה מנוי.
ואם כבר מדברים על סרטים, ביום חמישי יצא לי לראות שניים
מהסרטים האהובים עלי ושמרגשים אותי בכל פעם מחדש (עד
כדי הזלת דמעה); "הנהג של מיס דייזי" ו(להבדיל)"אמריקה X".
חסר רק שהיו מקרינים את "סינמה פרדיסו" והייתי צריך חבילת
טישו חדשה.
ולנושא אחר. התחלתי היום סבב בהרדמה וטיפול-
נמרץ. זה בערך מה שיש לי להגיד בענין. :-)
המשך שבוע מהנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
