פוליאנה

הבנתי אחרי שקראתי את הפוסט הקודם שזה נראה כאילו זה היה הסוף....

למרבה הצער ממש לא, כאן זה רק מתחיל.

אחרי זמן מה (אין לי כבר מושג בשנים או חודשים) הייתי באירוע והחברה בה הוא עובד עבדה שם,

הוא היה לזמן קצר והתקשורת הייתה מינימלית,

אבל פגשתי שם בחורה שעבדה איתו, נוצר קליק מעולה ביני לבינה (שאם להודות על האמת קצת יצרתי אותו מהסיבות שלי)

יצאנו לבירה אחרי האירוע ונהיינו חברות מאוד טובות.

בהתחלה היה וטו, אם הוא מגיע אני לא ולהפך (הם היו ידידים טובים)

אחרי זה אמרתי אני לא ילדה בת 3 אפשר לבלות באותם מקומות,

אז בילינו, והיינו "ידידים" במהלך כל התקופה הזאת, שמעתי עליו מהחברים הכי טובים שלו והמשפחה שלו איזה סגנון חיים הוא מנהל (אני לא הייתי היחידה, נהפוכו) ושזה הדדי משני הצדדים.

אז אמרתי טוב, אני לא אפרק משפחה, אני לא הזרע הרע, ואני לא מסוגלת להמשיך להגיד לו לא.

ניהלנו רומן, זמנים טובים וזמנים רעים, חייבת לו הרבה בבנית הביטחון העצמי שלי,

כל פעם סיימתי את זה מכל מני סיבות (פעם אחת כי הבנתי שהוא עזב את השאר ונשאר איתי ואני לא רציתי את האחריות הזו), ככה זה נמשך תקופה עד שאני כבר לא זוכרת למה סיימתי את זה חלוטין.

הרבה זמן עבר, לא היה קשר בינינו (חוץ מעניין מאוד כואב שאין לי כוח להיכנס אליו עכשיו)

ואז אמא שלי נפתרה

סוף פרק ג'

יש עוד....