http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921"מנסרת הזכוכית הזאת היא כמו סמל" אמרה פוליאנה,"כי אם מסתכלים בה באור בזווית הנכונה רואים צבעים נפלאים, אבל אם לא מביטים בה באור היא סתם זכוכית"...heCopyright 2026 פוליאנה*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=12276134<div align="right" dir="rtl">כמה שיחות שנראו מאוד משמעותיות, אבל כנראה יסתברו כחסרות משמעות אמיתית גרמו לי להכנס לכאן אחרי המון זמן ולקרוא את מה שכתבתי. עשה לי טוב, קצת רע, אפילו הזלתי דמעה. ושמחתי, שמחתי שזה כאן שאני יכולה לחזור ולקרוא, אז הנה אני שוב,כותבת בשביל היום שבו אני אקרא. נראה מה יצא מזה :)</div>Tue, 18 Jan 2011 21:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=12276134http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=12276134http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=11010069<div align="right" dir="rtl">חזרתי מוקדם הבייתה, הרגשתי לא כל כך טוב, אכלתי שתיתי, הבחילה עברה, ועדיין לא רוצה לצאת, לא רוצה לפגוש, לא רוצה לבלות, רוצה שהמועקה הזאת תעבור, משעממת את עצמי במונוטוניות של הרגש, מתבחבשת בתוך עצמי, עייפה, מתי יבוא השקט? </div>Sun, 28 Jun 2009 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=11010069http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=11010069http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10987276<div align="right" dir="rtl"> יום ארוך אבל פרודוקטיבי, הספקתי דברים בעבודה שדחיתי, התקדמתי בנק שרציתי, העברתי מעל ל500 איש במסעדה, עם בעיות ותקלות אבל על הצד הכי טוב שאפשר, ועדיין המועקה הזו לא עוזבת אותי, יש לי בוקר חופשי לא מתוכנן, ואין לי מה לעשות איתו, ואין לי איפה לבלות אותו, עצוב לא? יושבת מחכה להודעה או שיחה ממנו, שמקווה שלא תבוא, וכל כך רוצה אותה. נדהמת כל פעם מחדש מהכוח המטופש הזה שיש לו עלי, לאף אחד ולשום דבר אין את היכולת הזו לעשות אותי שמחה, עצובה, עצבנית, או כל דבר אחר, אין דבר העומד בכוח רצוני חוץ מהתגובות והרגש שלי אליו. <P clas</div>Mon, 22 Jun 2009 01:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10987276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10987276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10983824<div align="right" dir="rtl">אחרי 5 חודשים, מוצפת, לקראת סיום "הפרויקט", למען האמת כבר בסופו, רגע לפני ניהול המסעדה, שניות לפני הסוף המיוחל, ואני באותו מקום. לא יודעת לאן, יודעת עוד פחות מי אני, מתגעגעת אליו בטירוף, ואולי בהריון. מרגישה שאני טובעת מעמידה פנים שהכול בסדר, שאני שמחה ומאושרת, מבפנים צועקת, כועסת על העולם. מרגישה שמצפים ממני ליותר מדי, ומפחדת להיכשל, לא רגילה לאכזב, רוצה פינה משלי, ולא לבקש טובות, מפחדת לשקוע בבדידות ולא לצאת ממנה. רוצה</div>Sun, 21 Jun 2009 02:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10983824http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10983824http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10404036<div align="right" dir="rtl"> אני מבושמת קלות, ואני יודעת שאני לא עומדת במטרה שהצבתי לעצמי של לכתוב כל יום, אבל אתמול לדוגמא עבדתי 19 שעות רצוף (סליחה הייתה הפסקה של שעה באמצע) אני עובדת במסעדה, ואיך אומרים.... יום עסל יום באסל. יש שם כל כך הרבה דברים שאני רואה שאפשר לשנות ולשפר, אבל אני בורג קטן שלא מקשיבים לו, ואני גם לא רוצה להיות בורג גדול. אין לי עניין להיות אחמ"שית או מנהלת מסעדה. המשמרת בבר הייתה מהמזעזעות שהיו אבל עשינו הכי הרבה כסף מזה שנים (מה שגורם לי לחשוב שהייתה טעות שלי בחשבונות אבל אין לי איך לפתור את זה). היום היה חופש, נחתי חברים משותפים קפצו לבקר אותי והגבוהה, הוא הלך לעבודה ואחרי זה נפגשנו והלכנו לשתות, אחרי הרבה זמן באמת שתיתי מה שאצלי אומר הרבה אלכוהול) ומצד אחד ממש נחמד לי וכיף לי, צד שני הוא מאבק לא לשלוח הודעה לנשוי. אני חייבת להודות שזה לא ממש קשה, אני נורא רוצה מישהו לידי (לא שאני מזלזלת בגבוהה) אבל מישהו שלי, ופשוט ברירת המחדל שלי היא הנשוי. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN</div>Sun, 11 Jan 2009 03:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10404036http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10404036http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10393190<div align="right" dir="rtl">בעקבות מחסור באינטרנט, הנה יומיים. אני בטוחה שכל אלפי הקוראים חיכו לזה..... ה 6-1-09 עזבתי את הדירה היום, סיימתי לעבוד בשש, בשבע ורבע כבר הייתי ארוזה וחיכיתי לבחור שהחליף אותי, זו הייתה חוויה מאוד מוזרה. כל הריהוט בדירה הוא שלי, סלון, חדר, מטבח, אפילו הרהיטים בחדר של השותף הם שלי, פתאום לארוז מזוודה ולעזוב את הבית, זה מוזר. מה לוקחים ל3 חודשים של חיים? לא לטיול שאורזים מעט, לא עוברת דירה שלוקחים הכול, ואז פשוט לקום ולעזוב את הבית שלי, זה היה מוזר. "הקורבן" הראשון הוא חבר טוב, אבל הוא גם אחיו של הנשוי, אני אהיה אצלו 3 שבועות, מקווה שאני לא אאבד את עצמי איתו, ושלא ארגיש רע.</div>Thu, 08 Jan 2009 12:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10393190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10393190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10384898<div align="right" dir="rtl">מצאתי מי שיחליף אותי בדירה, ממחר אני הופכת להיות "הומלסית", לעבור בין חברים להישאר בן שבוע לשבועיים אצל כל אחד, לכ-3 חודשים. אני רוצה לזכור את התקופה הזאת כמו שהיא הייתה, ולכן אני מציבה לעצמי מטרה, לכתוב כל יום עד שאני אחזור לדירה שלי. גם אם זה יהיה דיווח משעמם על הלכתי, ראיתי, שתו לי, אכלו לי, אני מקווה שבסוף שאני אסתכל אחורה אני אראה שבתקופה הזו שהולכת להיות לי מאוד קשה, כי אני לא רגילה לבקש עזרה, ואני מאוד מאוד אוהבת וקשורה לפינה שלי, אני אראה שהיו דברים טובים, אני אשים לב לכל האנשים המדהימים סביבי, ואני אלמד ממה שיהיה, אז הנה אני הולכת לנסות, בהצלחה לי. </div>Mon, 05 Jan 2009 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10384898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10384898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10381969<div align="right" dir="rtl">מחוסר הבנה היום בבוקר, הגעתי לעבודה שעה לפני הזמן (כן התחלתי למלצר, מזל טוב לי) אז הלכתי לעשות סידורים, תוך כדי הליכה באבן גבירול שמתי לב שיש המון אנשים בלתי נראים. אני קוראת ככה לכל האנשים שאנחנו מתעלמים מהם ומתנהגים כאילו הם לא קיימים. השיכור שמדבר שפה שאני לא מבינה ומדי פעם צועק כמה מילים בעברית, וכולם עוברים לצד השני של המדרכה, הזקנה שכבר שנים עומדת באותה פינה ומבקשת רק שקל, גבר לא זקן (45 ככה) שעובר בפחי האשפה לחפש בקבוקים, והמוזר הזה שכל הזמן מחפש ם מי לדבר, בעשר דק של הליכה ראיתי את כל אלו. אני בדרך כלל אתן את קל שניים, בעיקר כי קשה לי להגיד לא. ותעבור לי המחשבה איזה מסכן/מסכנה. אבל היום חשבתי לעצמי, אולי זה לא כזה קשה ליפול למצב הזה, אולי זה מדרון ממש קצר להגיע לשם, וממש קשה לעלות חזרה. <FONT size=3</div>Mon, 05 Jan 2009 11:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10381969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10381969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10345317<div align="right" dir="rtl">באחת החבורות שלי היה השלושים הראשון, נסענו לסופ"ש, 9 חברה. היה רגוע, כיף ומצחיק. בלי לחץ ודאגות, נתתי עדכון קצר ביום שישי כי די נעלמתי לכולם בחודש האחרון, קיבלתי את מבטי הרחמים הצפויים, וביקשתי לא לדבר על זה. אז כמעט לא דיברו על זה. ערב מלא אלכוהול, יום של יקיצה טבעית (לא שזה חסר לי לאחרונה) ספא, ארוחת בוקר מעולה בשש בערב, וסרט. וחברים טובים, בלי תככים, בלי סיבוכים, פשוט חברים. היה קצת קשה כי ה-9 אנשים האלו היו מורכבים מ 4 זוגות ואני, אבל לא היה כזה נורא, צביטה קטנה בלב כי כולם זוגות לקנא בהם, אבל הם כולם אנשים שמגיע להם ואני מסתכלת ושמחה שטוב להם. היה סוף שבוע רגוע. <FO</div>Sun, 28 Dec 2008 00:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10345317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10345317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10339404<div align="right" dir="rtl">אתמול בדרכים אני מקבלת שיחת טלפון ממנהל המשרד שלי, מה נשמע פולי? קצת שיחה מנומסת ואז, תקשיבי פולי, אין עבודה, אין הצעות, אין אירועים סגורים ואנחנו צרכים שתיקחי עוד כמה ימי חופש. סבבה... שבוע ככה הימים שצברתי? קצת יותר הוא עונה לי.. תגיד, אני שואלת אותו, לחפש עבודה אחרת? אני לא יודע מה להגיד לך, אנחנו רוצים אותך כאן אבל עוד לא בטוח מה יהיה בקיצור, בצורה יפה, נכנסתי לסטטיסטיקה. פחדתי שזה יקרה שלקחתי את החופשה של החודש בשביל אבא, אם הייתי במשרד אין סיכוי שהיו שולחים אותי, אבל איך אומרים.... <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN</div>Fri, 26 Dec 2008 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוליאנה*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142921&blogcode=10339404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142921&blog=10339404