לבחור את התדר לפי התנועה של החלל, שבעצם עומד מלכת, פאקינג לילה חשוך ויתושים שהולכים ראש בראש עם המנורה הבוהקת.

לבחור את המאזן הנכון שלא יכאיב בבטן או יפוצץ את הראש, כל מחשבה שהיא בעצם נקודה רוחנית נגד מדענים עקשנים, לחפש את ההסבר לכל דבר. את מי זה מעניין.

לקחת רחוק את השאיפה, לא זו מהטבק המגולגל, לקחת קרוב את החסד שכולו חיים, מזל מחורבן או נס משמיים, לאהוב מה שנותר לנו בין הידיים.

אני עומדת על צומת רוחות באמצע שום מקום שיצרתי לי, בוהה ברקיע מלא אוזון מקולקל וזו לא הפסימיות שעוטה אותי אלא שעמום טוטאלי מהקיום, מעצמי.

יש לי אהבה רחוקה בלב ים או בגבולות עוטף עזה כי הגיל שכל כך צעיר נותן להתערבב בהמון הציוני ללא חוקיות, ואז זה לא סתם זיון לילי אלא אהבה אמיתית, רחוקה בים או בשטחים אבל טמונה עמוק בפנים.

לבחור את הרגע הנכון, את התזמון המדוייק בו השפתיים נפתחות בולעות מילים מיותרות ושולחות את מה שאמור להיחשף לכל, לבחור את האמת שבעיניו יש בה שקר, לרצות את מה שבחרתי.

רשימות של של התפלספות וירטואלית ואני לשם שינוי מתמכרת לזה, כל יום כל רגע מריצה אוטומטית את מה שמופיע בדף אינטרנט עזוב, דפוק.

לבחור.

תמיד לבחור.

לא באמת מתחשק להיות כל כך מחושבת.