אחרי שנה בצבא, אני יכולה בכנות ובחוסר אוביקטיביות משווע לומר שהמערכת הצהלית לא מתפקדת... ואני לא מתכוונת רק לעובדה  שהעבודה שאני נבחרתי לעשות, זו שעברתי מבחנים ומיונים כדי לעשות, ניתנת לכל עובד רס"ר שהשתעמם בבקו"ם והחליט לעשות קצת עבודת מודיעין במקום, או בוא נגיד, קרצוף רצפת מטבח.. אחרי הכל צריך גיוון כדי להעביר את הזמן.... ולא שיש לי משהו נגד עובדי רס"ר או בקומיסטים, יש לי בעיה בזה שטרחתי להגיע לתל השומר כדי לעשות מבחנים טיפשיים על חשבון ימי האזרחות האחרונים היקרים שלי כדי להתמיין לתפקיד שהייתי יכולה להגיע אליו גם אם הייתי סובלת מתסמונת דאון חריפה, פזילה ואיי קיו נמוך יותר מהציון שלי בבגרות בתנ"ך... שזה נמוך... אבל מה שאני באמת מתכוונת זה איך זה יכול להיות שעד שכבר נבחרתי לעשות עבודה שמוציאה אותי מדעתי, לוקחת לי כל שבת שמינית, מקפיצה אותי מדי פעם פה ושם, ומשאירה אותי עד 6 ולעיתים עד שמונה בבסיס (אני יודעת, אני ג'ובניקית לחצ"בית בטירוף), אבל אני גם צריכה לעשות תורנויות ושמירות למיניהן שמזכירות שהולכות הבייתה ב4 כל יום לא חולמות לעשות אפילו בסיוטים שלהן... ומכאן אני שואלת - בעצם עדיף שאני לא אשאל ולא אדע את התשובה זה יעשה אותי שבוזה יותר...

עכשיו, הקצין שלי, שקצת דומה לפלי מהרד הוט צ'ילי פפרס דרך אגב, הוא האדם הכי לא לחצ"ב בעולם, ומכאן שהחיילים שלו, ואני ביניהם לא מורשים להיות לחצבים, מה שעוד מונע ממני את הזכות הזו היא שכל חברי חוליתי גרים בחורים בצפון, מושבים וכפרים למיניהם מקומות שאליהם עוד לא הגיעו כבלים, דיאודורנט וכמובן - נינט (לא תאמינו איזה דברים אנחנו התל אביבים לוקחים כמובן מאליו) - בקיצור, מקומות  טובים יותר לחיות בהם - סליחה מראש לכל מי שגר בחור מהסוג שנזכר לעיל.בכל מקרה, אני התל אביבית, שמשרתת כעשר דקות נסיעה באוטובוס ממקום מגוריי לא רשאית בכלל לבקש לצאת הבייתה לפני כל אותם מושבניקים וקיבוצניקים שמגיעים לביתם לפני עלות השחר בכל יום - למה אנשים כאלה מתעקשים לשרת בבסיסים פתוחים?!?!

איך זה קרה לי?? אני?? כרמן האקסטרווגנטית, האקזוטית, הלא קונבנציונלית, המעורערת מעט בנפדה אך עדיין חיננית מאוד בצורת כתיבתב המקורית, איך אני נעשיתי חיילת שבורת זין מן המניין? קלבניקית שמשתמשת בהרבה יותר מדי מונחים צבאיים, ומתלוננת על קצינים ותורנויות??

מה אפשר לעשות? הצבר הוא תקופה כל כך לא רומנטית שזה מזוויע... אילו רק הייתי תיכוניסטית צעירה, שקועה במחשבות על טיולים לחו"ל נשיקה ראשונה וחצאיות סקוטיות, או לחלופין, סטודנטית צעירה השקועה בחלומות על תואר שני, זיון חמישי, וביריות כחולות מתחרה....

לסיכום, שירות בצה"ל ומרמור לא יכולים להתקיים זה ללא זה, ולכן אני אפסיק להתלונן על הצבא מעכשיו, כי ההיגיון הפשוט אומר שאם המצב בכי רע - אזי אתה במגמת עלייה.... חג שמח.