כמיטב המסורת, פוסט סיכום שנה. הפעם מושקע במיוחד, כי שנת 2010 היתה שנה... גדושה. להלן הממצאים:
ינואר – פריצה לדירה. עובדת במלון ולא נהנית מזה. מנסה לרקוד למרות שכל הגוף כואב.
פברואר – חן וטולי טסו לגור בחו"ל. דידי עברה לגור איתי בזמן שאלעד עם אתי בהודו. ערב וולנטיינס דיי עם לי. יום הולדת מוצלח במיוחד – יום ספא עם ההורים והפתעות מעדי ולי. הרשמה לאוניברסיטה.
מרץ – חודש אחרון במלון, כבר שונאת את זה ומחכה לעזוב. הכנות למעבר דירה, הכנות לטיסה, לחץ מטורף. בעיות בריאותיות בלי סוף, הרגל כבר במצב מזעזע. אוכלת סרטים על זה שלי עומד לעזוב את הארץ.
אפריל – מאי - הקומנטרי המוזיקלי של ד"ר הוריבל עם המון אנשים מוצלחים, כיף להופיע.
ארה"ב. בוסטון – ג'ני גולן קדי ואילי, ימים ארוכים של לבד וחופש, הכל עצום ומרגש. ניו-יורק – שעות של שיחות עם חן, נקסט טו נורמל, אליס, אלווין ניקולאי, כיף עם סתיו, אין רגע דל, אין גבול לעוצמה. ביום האחרון לי מודיע שהוא התקבל לאמדה, אני טסה לטולי בבכי. מינסוטה – איחוד עם טול אחרי 3 חודשים. רוגע, זמן איכות כמו שלא היה לנו שנים, המצאת רחל והישראלי טיולים שואו. לי מתנהג ממש מוזר. אני מחליטה לקחת את העובדה שהוא נוסע בצורה טובה, להשאר ביחד ולהפרד בטוב כשהוא טס. קוראת את זכרונותיה של גיישה.
חוזרת לארץ, סוף מאי – דירה חדשה עם אלעד ואתי, מהר מאוד מובן שזה לא הולך לעבוד. השמנתי, דיכאון. אביב מתעורר בבית ליסין, באותו ערב – לי נפרד ממני.
יוני - אני על הקרשים. מתפטרת, מסתפרת. חתונה של דנה ויוגבי. הרגל שלי במצב זוועתי. מנסה לעבוד בארקפה, מפוטרת אחרי יומיים. מומצא מושג ה"נוהל" – ארוחות צהריים\ערב עם הילה ועדי.
יולי – עובדת קצת בקייטרינג כשדידי בהולנד. מתחילה להתאושש. מתחיל קורס הכנה בפיזיקה ומתמטיקה, מכירה את סיוון ומריאנה, ועוד רבים וטובים. יש לי סיבה לקום בבוקר. יום הלימוון עם דידי אתי ואלעד.
אוגוסט – עדיין בקורס. טולי חוזרת מארה"ב. מחכה לניתוח ברגל. כוריאוגרפיה לזומביקון.
ספטמבר – הקורס מסתיים. ניתוח. זומביקון. ייאוש אחרון מלי, מוחקת אותו מפייסבוק. אלעד ואתי עוזבים את הדירה. מחליטה להיות אופטימית.
אוקטובר – מוצאת שותפה, שני. מלאת תקווה לעתיד. הרגל מחלימה לאט לאט. מתחילה שנה א'. מאושרת. מקבלת מחן יומן אליס – שורה אופטימית אחת ביום.
נובמבר – המון המון לימודים. מתחילה לשחות. מתיחת פייסבוק עם אורי שיוצאת מכלל שליטה. אביב מתעורר בבית ליסין – פעם שנייה. תספורת,שוב. מפגש ת"ש 7. הפגנות נגד חוק האברכים. חגיגות הולדת לסתיו בוסקו, טירוף הלייק בשיאו.
דצמבר – הרגל במצב מעולה, שוחה ועושה פילאטיס. חן מבקרת בארץ, המון זמן איכות. לחץ לימודים והמון מתח. מצד שני, המון תקוות ותוכניות לעתיד.
בסופו של דבר, זו הייתה שנה מוצלחת. אין ספק שהיא לא היתה קלה, אבל ברגעים הקשים גיליתי שאני חזקה ושיש מי שאוהבים אותי ויחזיקו אותי. גיליתי שיש לי חברים טובים, והרבה מהם. יש אנשים שאיכפת להם ממני, וזה מפתיע אותי. יש לי משפחה מדהימה, הורים ואח שלא יכולתי לבקש טובים מהם.
צמחתי, למדתי על עצמי המון, השתניתי מקצה לקצה ושוב פעם ושוב. הפתעתי את עצמי בעובדה שלא נשברתי לגמרי מהפרידה. שהצלחתי לעמוד על הרגליים, חזקה יותר מפעם. למדתי על עצמי המון מאז ואני חושבת שכן, אני ללא ספק אוהב שוב, וכן אפתח ואבטח באנשים. מי יודע מה יהיה,חבל לי שהדברים התגלגלו (רציתי לכתוב התקלקלו. פרויד.) ככה, אז זה מה שזה יצא, וככה זה.אני מתחילה להבין לאט לאט שבסופו של דבר (וזה משפט של סתיו) "אני מעדיפה לאבד משהו יקר מאשר לא לחוות אותו כלל.", כלומר, כל זה היה צריך לקרות,זה עשה אותי מי שאני היום, גם אם זה הכאיב לי ופצע אותי, הפצעים האלה זה מי שאתה בסופו של דבר, והחוויות האלה היו שוות את זה.אני לא אסגור את עצמי עכשיו ולא ארצה שום דבר רק בגלל הפחד להיפגע שוב (שזה מה שהרגשתי לאחרונה) כי אין מה לעשות, כולם יפגעו בך בסופו של דבר, אבל בדרך הם יעשו לך הרבה טוב.
זו היתה שנה של חוויות מדהימות, של המון כיף ואושר ושמחה, של המון רגעים קסומים או סתם נעימים, של חברויות חדשות, של אהבה שהיתה נהדרת עד שנגמרה.
זו שנה של תחילת דרך חדשה, של התחלת לימודים, של סקרנות בלתי נגמרת ושל מאגרי ידע שרק מחכים לי.
אולי הכל טעות. אבל לא איכפת לי. אלה הטעויות שלי, שאני בוחרת לעשות במודע, ובסופו של דבר – אתה מי שאתה בזכות הבחירות שלך. אתה הטעויות שלך. וזה הכי נפלא בעולם.
אין לי ספק שזו הולכת להיות שנה מוצלחת. קודם כל, כי יותר גרוע מהשנה כבר לא יכול לקרות, וכי אני יודעת שלא משנה מה – אני אשרוד. גיליתי שאני בנאדם חזק יותר ממה שהאמנתי. גיליתי שאני יודעת לנסות להיות אופטימית, ואפילו מצליחה בזה.
זו הולכת להיות שנה מוצלחת כי יש לי הכל כדי להיות מאושרת : יש לי סיבה לקום כל בוקר, יש לי דירה מדהימה, יש לי שאיפות שאני עובדת להשיג אותן.
אין סיבה שזו לא תהיה שנה מוצלחת במיוחד.
אז...שנה טובה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
