היה לי שבועיים ממש קשים עכשיו, בגלל הצבא אבל לא רק, בוא נגיד שבכיתי השבוע כמו שלא בכיתי לפחות שנה וחצי.
הייתי בטוח שעברתי כבר את כל החישולים שיש לעולם לחשל ועכשיו אני מעבר לזה, אני כבר במקום שהחישול מזיק בו לנפש.
בכל אופן, אחרי היתמודדות עם כל מיני דברים, הגעתי למסקנה שלפעמים אין "נכון" או " לא נכון", אין תמיד "אמת" אחת או "צודק" אחד.
לפעמים צריך להקשיב לעצמך, לקחת סיכון. לדעת ליפול אבל לא לשכוח לסמן לעצמך גם דרך לעלות אחרי זה, כי נפילות חזקות נועדו להישזר לפני עליות חדות בחזרה למעלה.
אז אני לא אומר שעכשיו הכל יהיה "שושנים ופרפרים" אבל אני בטוח שאני הרבה יותר חזק, מי יודע, אולי עוד לא סיימתי להיתחשל?!
מילים ולחן: קרן פלס
תן לעצמך לצלול לתהומות בודדים
לשעמום קר
רחוב מנוכר, אתה טועה
או מאבד עניין
תן לרוח לפזר מחשבות אפורות
זרעים של פחד
כאב שאף פעם לא עובר
ואהבה גם
סוף הרגש מתקרב מתוך אלפי דמעות
הנה זה מגיע, הנה זה בא
אפשר לראות
לא לעשות עניין מכל הצרות
קח לך זמן, לשכב על הגב
ולא להיות
תן לעצמך ליפול
כי בשביל מה לעמוד עם כל היתר
כולם מחכים למשהו, למישהו
או למה שלא יבוא כבר
סוף הרגש מתקרב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
