<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>גאדמט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974</link><description>בחור צעיר מול העולם</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ּYARDEN. All Rights Reserved.</copyright><image><title>גאדמט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974</link><url></url></image><item><title>חזרתי?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=13374222</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא ברור
לא כתבתי כאן שנתיים
שנתיים!!!!!

בכל מקרה, אני סטודנט, סיימתי שנה ב&apos; מתוך 4
אני בן 24 ואוהב טיולים ארוכים לאור שקיעהההה
סתם...

אני עובד במקום מגעיל בשביל שכר מינימום
צריך למצוא עבודהההה

מחפש אהבה
זה נשמע תמים כשכתבתי את זה פה בגיל 18 בערך וזה עדיין נשמע תמים

אני נמצא בשלב בחיים שלי שיש לי מכרים, יש לי חברים, יש לי מטרה ויש לי עבודה אבל העבודה גרוע והיום- יום דיי יבשושי ורוב האנרגיות שלי מושקעות בשביל המטרות שלי שאתחיל לראות אותן בעוד 3 שנים בערך אם יהיה לי מזל: כשאסיים את הלימודים ואנסה להתפרנס מהמקצוע ה&quot;מכניס&quot; שלי: אמנות.

מה שאני מנסה להגיד זה שלמרות שיש לי חברים ואנשים בחיי, אני דיי מרגיש לבד, לא לבד פיזית וגם לא לבד כמו בדידות אלא לבד מול עולם דיי מנוכר ודיי אכזרי ואני לא כל כך יודע מה המקום שלי בו. אני גר עם שותפה בדירה במרכז ת&quot;א, בלי סלון ובלי מזגן, יושב עם בוקסר בחדר, כי חם ושואל את עצמי: &quot;מה לכל הרוחות אתה עושה עם החיים שלך?&quot; ויותר חשוב: &quot;מה לכל הרוחות יקרה איתך?! יחתיכת....גאדמט&quot;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jul 2012 01:41:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=13374222</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=13374222</comments></item><item><title>יאוש קל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=11893994</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי מהפער הזהמהפער של איך שאני חושב שאני ניראה לבין איך שאנשים אחרים חושבים שאני ניראההפער בין איך שאני חושב שראוי להתנהג לבין כל היצורים בעולם שמתנהגים איך שבא להםהפער בין מה שאני עושב בחיים שלי כרגע (שזה לא הרבה) לבין ההתקדמות המטורפת במרוץ החיים של בני גיליהפער בין השפה התקינה בה אני מדבר לבין שגיאות הכתיב שלי עקב דיסלקטציה קלהאין לי אפילו למי להשוות את עצמי, זה כאילו כל בני ה-22 ההומואים התל אביבים שקיימים בעולם (קיימים?) נעלמוטסו לחו&quot;ל, להודו לחצי שנהטסו לעבוד בחו&quot;להתחילו ללמוד באוניברסיטהאיפה כולם?למי אשווה את עצמי?האם אני במסלול הנכון?האם יש לי מושג מה אני עושה?ולמה לכל הרוחות כל האנשים השווים בקהילה הזאת כל כך מלאים בעצמם ואי אפשר למצוא אף בן אדם נורמאלי לצאת איתו לדייט?!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Jul 2010 14:25:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=11893994</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=11893994</comments></item><item><title>אז ככה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=11647322</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואוו, לא הייתי פה כמעט שנה, כל כך הרבה דברים קרו בשנה הזאת. יש לי חבר כבר שנה ושמונה! (כל הכבוד לי), אנחנו גרים ביחד כמעט שנה, השתחררתי מהצבא (תודה לאל, יתברך שמו כל יום, בן פורת יוסף!) ואני עושה קורס הכנה בצילום ומתחיל ללמוד צילום באוקטובר.היום רבתי עם אמא שלי, ביקשתי ממנה לחזור לגור בבית כדי שאני אוכל לחסוך יותר כסף ללימודים כי אני זה שמממן את עצמי ואני ממש יכול להשתמש בעוד כסף אבל היא לא הסכימה,, הרחיב אל זה פעם הבאה, אני ממהר ביי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Mar 2010 22:49:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=11647322</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=11647322</comments></item><item><title>חזרתי!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=10759789</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז אחרי תשעה חודשים שבהם לא כתבתי כלום (לא הצלחתי להיכנס לבלוג עקב בעיה טכנית) חזרתי!אז עכשיו אני שישה חודשים לפני השיחרור המיוחל מהצבא, אני לא מאמין! זה מגיע! זה בא! זה בדרך!! ואני ממש סוחב את הזמן הנותר באופטימיות יחסית (שזה יפה יחסית לאדם שכמעט כפו אליו לצאת על נפשי עקב היתמטויות עצבים חוזרות ונשנות עקב מפקדים עם איי קיו של כפכף ים) ואני ממש מתרגש לקראת זה. אני כבר יכול להתחיל לתכנן מה אני אעשה אחרי הצבא.דבר ראשון אני אטוס לתורכיה כי אמא שלי אמרה שתממן לי טיול לתורכיה אחרי הצבא שזה נחמד.אחרי זה אני ארגע ואשן הרבה. אז אני בטח אטוס לאמריקה עם החבר שלי(!) ו/או לעוד מקומות מגניבים כמו תאילנד, איטליה, צרפת, אנגליה, הולנד וכד&apos; (כמובן שאצטרך לעבוד בשביל הכסף או למכור את נשמתי לשטן) ואז אני בטח אתחיל ללמוד צילום או משהו כזה.בקיצור, מה חדש?יש לי חבר כבר 10 חודשים!אני פזמ&quot;ניקובקרוב אני נוסע לאילת למצעד הגאווה!! (ואוווווו)זה קצת מוזר לי לחזור לכתוב פה, לא עשיתי את זה כבר מלאאא זמן...בכל אופן אני בטח אכתוב פה עכשיו יותר כי היתגעגעתי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Apr 2009 17:22:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=10759789</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=10759789</comments></item><item><title>סוף הרגש...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9556343</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה לי שבועיים ממש קשים עכשיו, בגלל הצבא אבל לא רק, בוא נגיד שבכיתי השבוע כמו שלא בכיתי לפחות שנה וחצי.הייתי בטוח שעברתי כבר אתכל החישולים שיש לעולם לחשל ועכשיו אני מעבר לזה, אני כבר במקום שהחישול מזיק בו לנפש. 
בכל אופן, אחרי היתמודדות עם כל מיני דברים, הגעתי למסקנה שלפעמים אין &quot;נכון&quot; או&quot; לא נכון&quot;, אין תמיד &quot;אמת&quot; אחת או&quot;צודק&quot; אחד. 
לפעמים צריך להקשיב לעצמך, לקחת סיכון. לדעת ליפולאבל לא לשכוח לסמן לעצמך גם דרך לעלות אחרי זה,כי נפילות חזקות נועדו להישזר לפני עליות חדות בחזרה למעלה. 
אז אני לא אומר שעכשיו הכל יהיה &quot;שושנים ופרפרים&quot; אבל אני בטוח שאני הרבהיותר חזק, מי יודע, אולי עוד לא סיימתי להיתחשל?!

מילים ולחן: קרן פלס

תן לעצמך לצלול לתהומות בודדיםלשעמום קררחוב מנוכר, אתה טועהאו מאבד ענייןתן לרוח לפזר מחשבות אפורותזרעים של פחדכאב שאף פעם לא עוברואהבה גםסוף הרגש מתקרב מתוך אלפי דמעותהנה זה מגיע, הנה זה באאפשר לראותלא לעשות עניין מכל הצרותקח לך זמן, לשכב על הגבולא להיותתן לעצמך ליפולכי בשביל מה לעמוד עם כל היתרכולם מחכים למשהו, למישהואו למה שלא יבוא כברסוף הרגש מתקרב...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Jul 2008 22:50:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9556343</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=9556343</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9367610</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה את חושבת על אנשים שמתחתנים?כל אחד והסטייה שלו...האם את אוהבת ללכת לחתונות?מ-א-ו-ד!האם את רואה את עצמך מתחתנת יום אחד?ברור!!!אם כן, באיזה גיל את רואה את עצמך מתחתנת?26מה תלבשי ליום החתונה שלך? ומה ילבש בחיר לבך?אני אלבש חליפה שלושה חלקים, שחורה עם פסים דקים לבנים או אפורים, עם נגיעות של שחור מט וסגול עתיק. עם אופציה לעניבה אלטרנטיבית בגווני סגול- אפור, וחפטים לפי בחירה אישית. בעלי ילבש חליפה שחורה עם גוונים המתכתבים עם אלה שלי.כמה אנשים יבואו?55היכן תיערך החתונה?קפריסין, חתונה צנועה במסעדה אוטנטית בחוף הים לאור שקיעה.איזה אוכל יהיה?אוכל אוטנטי מקומי...איזה מוזיקה ינגנו?שירים שקטים ורומנטיים...אירוע אינטימי וצנוע, או המוני ורועש?הכי אינטימי וצנועה, רק חברים קרובים ובני משפחה שלי ושלו...חתונה מסורתית וקלאסית, או אירוע מתחכם ומקורי (נגיד להתחתן תוך צניחה חופשית / צלילה עם דולפינים / סגידה לשטן)?הכי מסורתית וקלאסית, לא מבין את הליברלים האלה...האם זו תהיה החתונה שתמיד חלמת עליה, או החתונה שהמשפחה לוחצת שתהיה?תמיד חלמתי על חתונה שקטה, צנועה ומדהימה רק עם אנשים שאני מכיר את השם שלהם, אנשים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Jun 2008 23:12:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9367610</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=9367610</comments></item><item><title>מאי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9236400</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היחסים שלי עכשיו עם אמא שלי מאוד טעונים, היא טוענת שאני הבן אדם הכי ניבזי ושפל שיש בעולם כולו (בגלל שאני לא מסדר את החדר ובגלל שאני יוצא מהאמבטיה בלי לנגב את הרגליים) ואני טוען שיש לה בעיה מולדת בתקשורת עם אנשים אחרים בעולם החיצון בכלל,ושלאנדבר על לגור עם אנשים (אני) שיש להם קרבת דם אליה בפרט.

כניראה הגענו לשלב הזה שהיא פשוט תצטרך להבין שהילד שלה כבר לא ילד.

בוא נגיד שכמו בנות גילמור זה לא ניראה...

הדברים שגורמים לי לרצות למות החודש הם:
1. הצבא.
2. המפקד שלי.
3. היחסים עם אמא.
4. דיכאון.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 May 2008 17:08:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9236400</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=9236400</comments></item><item><title>&amp;quot;עוצמות&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9020747</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ניראה לי שזו הפעם הראשונה שדילגתי על חודש מאז שיש לי את הבלוג, שזה איזה שנתיים וחצי או משהו כזה..
לא נורא, סתם עוברת עלי תקופה מוזרה, מצד אחד אני מרגיש שיפור ואני לא בדיכאונות, אני אפילו די מאושר, מצד שני יש את הצבא וכל זה שמדכא אותי, מצד שלישי הצבא זה משהו חיצוני וכל עוד משהו חיצוני מבאס אותי ולא פנימי זה טוב כי המשהו הזה יגמר עוד שנה וחצי :)

בכל מקרה, אין לי יותר מדי לספר, יש לי בית ריק לסוף שבוע שזה נחמד, אבל אני צריך לדאוג לבוני (הכלבה שלי), ניראה לי שיש לה חרדת נטישה, היא ממש בדיכאון בגלל שהבית ריק, מסכנה :( עכשיו יצאתי איתה והיסתובבנו קצת, היה נחמד...

אפשר להגיד שהחיים שלי די שטחיים עכשיו, אין לי איזה משהו גדולשמניעאותי, דיברתי עם דריה אתמול והיא אמרה שזה ניראה כאילו אני אף פעם לא הולך עם הרגש עד הסוף, כאילו אין לי &quot;עוצמות&quot; ככה היא הגדירה את זה, היא היתכוונה שאני נורא נזהר תמיד, נורא &quot;הולך על בייצים&quot; אף פעם לא כועס עד הסוף או מרגיש עד הסוף, תמיד נתקע בדרך, תמיד רוצה שיחסים יעבדו, אף פעם לא רב ריב, תמיד מעביר אותו הלאה, או סולח ישר או נוטר טינה ולא סולח, אף פעם לא רב ריב של&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Apr 2008 10:42:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=9020747</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=9020747</comments></item><item><title>ניכנסתי לסטטיסטיקה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=8728340</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רע לי...
כוס עמק!
כוס עמק כותבים עם ע&apos; או א&apos;?
לא סגור על זה...
בכל מקרה, כוס עמק,פאקינג רע לי!

בכל מקרה, דיברתי עם מישהו שסיים צבא לפני איזה שנה והוא אמר לי שאני צריך להנות מכל רגע כי אחרי הצבא אתה אמור להתחיל לעבוד או ללמוד או משהו כזה, משהו שאמור לחתור לכיוון הכללי שבו אתה רוצה להיות בחיים, צריך לשלם שכר דירה, צריך לשלם ארנונה, חשמל, מים ומיסים, כוס עמק! תמיד הייתי בעד קפיטליזם, תנו לפאקינג אנשים לחיות! אז זה אומר שאני צריך להתחיל להבשיל לקראת החיים המיוחלים אחרי הגיהנום הצבאי. אני זוכר שכאשר הייתי בתיכון אמרתי לעצמי שבטח בצבא יהיה מזה יותר קל מאשר בתיכון, שם לא צריך ללמוד, ראש קטן, אומרים לך- אתה עושה ובזה ניגמר העיניין, אוי לי! כמה שטעיתי.

קודם כל הדבר הראשון שנידרשתי לעשות בצבא זה ללמוד, והרבה! בקורס, אחרי זה לייסם, לייסם את איכות השירות והסבלנות שצריך לכל פאקינג מטופל. למרות שזה לא כזה בעייתי בשבילי כי אני נחמד מטבעי אז קורים מצבים שאני והמפקד שלי צורחים אחד על השני ושניה אחרי זה אני צריך לחייך למטופל חדש שחייייייב תור להיום בשביל להוציא פטור לנעליים (אחרי שהוא פאקינג ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Feb 2008 20:23:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=8728340</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=8728340</comments></item><item><title>עכשיו אתה חוזר בחזרה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=8616866</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מילים ולחן: אריק ברמן

קצת כועס אבל מביןלא נעלמת לי בכוונהפשוט שבינתיים כאן כל-כך הרבה קרהעכשיו אתה חוזר בחזרהקצת עצוב ליאתה איש כזה חכםורק דבר אחד למדתי ממךעזבתי את הבית עברתי לדירה שכורהועכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתקשר, אני יכולתי לענותיכולנו לדבר, אפילו על שטויותשנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רעועכשיו אתה חוזר בחזרה
אבל אתה יכולת להתכתב, אני יכולתי בלילותלשכב עם ערימת שקרים ולהתעלותהיום כבר לא פוחד שיעזבו בלי אזהרהאז עכשיו אתה חוזר בחזרהמאוד אוהב, לא זאת השאלהאתה מבין נכון, אני לא יכולשוב לתת ללב שלי לחטוף ממך כזאת סטירהאז עכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתקשר, אני יכולתי לענותיכולת לדבר דקה עם הבנותשנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רעועכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתכתב, אני יכולתי בלילותלשכב עם ערימת שקרים ולהתעלותהיום כבר מחייך, וגםלזה שבמראהועכשיו אתה חוזר בחזרהאתה יכולת לבקר, אני יכולתי לחסוךשנתיים של טיפול כדי להבין בסוףשחיפשתי את הדמות שלך בכל בחור שלי כרעאז עכשיו אתה חוזר בחזרה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Feb 2008 12:35:00 +0200</pubDate><author>yardenka@nana.co.il (ּYARDEN)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130974&amp;blogcode=8616866</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130974&amp;blog=8616866</comments></item></channel></rss>