ג'ימי לנצח

אני מתאהבת מהר, ככה אומרים לי תמיד.

מתמסרת, נפשית, למי שמושיט יד, רוצה לחבק, רוצה להיות.

ואני יודעת למה, ולא יודעת איך להיפטר מההרגל הזה. בין אם עם חברות, בין אם עם גברים. פשוט אוהבת מהר מדי.

אני בירושלים כרגע, שנת שירות. והכרתי את מארקי, קולומביאני יהודי שגר במיאמי ובא לישראל לשנת שירות. ומהרגע הראשון, בלי מילים, רק מבט הרגשתי פרפרים.

יומיים אח''כ הוא שלח לי סמס, השיג את המספר איכשהו.

ואחרי כמה ימים של שיחות אל תוך הלילה נשיקה.

וסמסים.

ושוב נשיקה.

ופתאום, כאילו תהום בינינו.

אני מתאהבת מהר מדי, ככה אומרים לי תמיד.