http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825ככה זה כשאמא כל היום בצ'ט, אבא הודי שחוץ מלאכול צ'יקן טיקה אין לו מושג מהחיים, וסבתא שמנקה תבית בשביל חדר. heCopyright 2026 ג'ימי לנצח. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/25/98/12/129825/misc/16383140.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10696964<div align="right" dir="rtl">סיימתי את הקורס, יש כבר שיבוץ ויהיה מעניין. בהצלחה לי (:</div>Fri, 03 Apr 2009 02:48:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10696964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=10696964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10202330<div align="right" dir="rtl">ואני שוב בדיכאון. היה מדהים, לא יכולתי לבקש יותר. בעצם כן יכולתי, וגם ביקשתי, ולא קרה. אי אפשר לזכות בכל הקופה, את זה אני יודעת. וגם יודעת שזכיתי בענק, אבללאיכולתי להמנע מלטפח את התקווה והציפיות שכרוכים בנסיעה נוספת. וכמעט הכל היה אותו דבר. לא היה קרח לשבור, הדברים המשיכו מאותה נקודה בה נקטעו כשחזרתי לארץ אחרי הקיץ האחרון. כמעט עם כולם הכל היה בדיוק אותו דבר. רק ג'וש איכזב.. או שבצעם זו אני שבחרתי להתאכזב כי קיוויתי יותר מדי וציפיתימהמפגש המחודששיהיה שונה. דברים השתנו בינינו ואפשר היה ממש להרגיש את זה באוויר, המתח הזה, הציפיה מהצד השני שייתקרב, ההיסוס ובחירת המילים הנכונות בקפידה. וכשהתחבקנו לקראת פרידה התקשיתי לשחרר, והואלחש את המילים שרציתי כלכך לשמוע אבל לא הייתי בטוחה עד כמה התכוון, או עד כמה הרגע הזה אמיתי. וכשהפניתי את הגב ללכת הרגשתי את זה מטפס לי בגרון. Good night LA של counting crows גרם לי לבכות את הכל החוצה, שעתיים בריפיט ודמעות שלא נפסקו עד שהגעתי לבריסטול, לאוניברסיטה של דניאל, בן וויקי. ואני נזכרת ומתחרטת שלא בחרתי מילים אחרות כדי להיפרד. מתחרטת שלא נתתי לעצ</div>Sat, 22 Nov 2008 04:38:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10202330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=10202330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10165709<div align="right" dir="rtl">וזו כבר הפעם השנייה בחצי השנה האחרונה. יהיה טוב, אני יודעת, כי מחכים לי שם אנשים אהובים ואוהבים. קצת מפחדת להתאכזב, טיפה חוששת ממזג האוויר ובעיקר רוצה כבר להיות שם. כלכך הרבה פרפרים בבטן. והנה אני נוסעת.</div>Thu, 13 Nov 2008 00:42:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10165709http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=10165709http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10016465<div align="right" dir="rtl">מגיע לי הרבה יותר טוב. לא מוכנה להיות יותר שק חבטות או בובת חוטים של אף אחד, יש לי מספיק גוונים משל עצמי כדי לעמוד בפני עצמי ולא להסתתר מאחור. ולא צריכה אותך יותר. פשוט לא. כי אף פעם לא ידעת להעריך איזה אוצר היה לך בידיים. עשית ממני קטנה כלכך ואני נתתי לך לדרוך עלי עד שהבנתי שנמאס לי. מספיק. כי מגיע לי הרבה יותר טוב. ואין דבר שאני מתכוונת אליו כרגע יותר מזה. מאמינה בזה עד הסוף.</div>Sat, 11 Oct 2008 16:12:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=10016465http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=10016465http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=9803428<div align="right" dir="rtl">חזרתי מאנגליה אחרי חודש של שכרון חושים. כל רגע ורגע במהלך החודש האחרון היה תענוג עילאי. 3 שבועות באי בצפון ווילס,עם חוף מדהים במרחק 2 דקות הליכה,הדרכת כלפעילויות האומנותבמחנה קיץ של תנועת נוער יהודית בריטית עליהם קיבלתי פידבק מצויין ואחר כך 10 ימים של טירוף בלונדון עם חברים שאין להם תחליף. וואו כמה שהיה לי טוב, אני עדיין לא מעכלת. מרוב שהיה מדהים התמונות שצילמתי שם נראות לי כמו פנטזיה או חלום, זה לא מרגיש לי אמיתי. שמישהו יצבוט אותי. ודיכאון לחזור, לא כי רע לי בשגרה שלי, יש לי חיים נפלאים. סתם כי היה לי חודש לא מהעולם הזה, מציאות שעלתה על כל דמיון ועכשיו אני על זמן שאול עד לגיוס. 4 חודשים. ואני אשתחרר מבוגרת, בת 21 וחצי, כי אני מתגייסת מבוגרת. ושנתיים בלי לראות את החברים הלונדוניים שלי ירגישו כמו נצח, ומי יודע אם אוכל אי פעם לשחזר את החודש האחרון. והתחושה חומקת לי מבין האצבעות והנה, היום, רק 3 ימים אחרי שחזרתי ואני כבר בקושי זוכרת את הריח, את הצבעים, את הקולות, את התחושות. ואני כלכך מפחדת לאבד את כל מה שחוויתי. וכלכך צריכה שגרה, החופש הזה יטריף אותי עכשיו עד לגיוס. </div>Mon, 25 Aug 2008 04:16:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=9803428http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=9803428http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=8498585<div align="right" dir="rtl">המחשבות בראש -והראש כואב,מעדיפה לישון כל היום,כמה שזה מאכזבאבל בסופו של יוםשקמת, ועשית, ועבדתואכלת נכון,זה צעד גדוללא לאנושות, לעצמי,הבן אדם היחידי שויתרתי לו,איזו שטותשמתי הכל בצדוחיכיתי שמשהו יציל אותיותמיד ידעתישהאדם היחידי שיכול, זה אניאבל למי יש כוחות להצילבן אדם אחד,בן אדם קטן,שלא חושב על אף אחד,שלא חושב על עצמוזאת מלחמה יומיומית,לקום מהמיטה,לאהוב את עצמך.אין לי איש מלבדישיגיד לי מילה טובה,שיאמר שאני יפההחרטות בגוף -והגוף רועד,מעדיפה לשתות כל היוםולא להתמודדאבל בסופו של לילהשיצאת, וישבת, וחזרתושכבת לישון,זה צעד גדוללא לאנושות, לעצמי,הבן אדם היחידי שויתרתי לו,איזו שטותשמתי הכל בצד,לא יכולתיכי ידעתי שמשהו מפיל אותיותמיד זכרתי,לא יכולתי לשכוחשהאדם היחידי ששונא זה אניאבל למי יש כוחות,לספק אדם ששונא אותך,ששונא אותי,ששונא הכל,שלא יכול כבר לסבולזאת מלחמה יומיומית... וחיי קומונה זו באמת מלחמה יומיומית, והבדידות בקומונה ורגשי הנחיתות בעקבות עלייה במשקל ורצף של כשלונות קטנים רק הופכים את זה לקרב אבוד. וכל ההצלחות מתגמדות, כי זה טבען של הצלחות לעומת כשלונות. זה כמו אוטו, מרצדס חדשה ו</div>Fri, 25 Jan 2008 22:39:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=8498585http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=8498585http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7518909<div align="right" dir="rtl">המלחמה בכוחות הרשע היא אינסופית. תמיד כשנראה כאילו שהכל טוב, והחיים מחייכים אליך ובאופן כללי הכל יותר סבבה מסבבה, זה כנראה כי העיניים שלך חצי עצומות או שהרשע התורן עמל קשה מאוד, קשה מספיק כדי לתפור לעצמו תחפושת שתהלום אותו ותטשטש את זהותו האמיתית. העצוב בכל הסיפור הזה הוא שבחיים האמיתיים, שלא כמו בסרטים של דיסני, הטוב לרוב מפסיד. סתם תובנה שעלתה לי.</div>Tue, 25 Sep 2007 19:49:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7518909http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=7518909http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7457130<div align="right" dir="rtl">אני מתאהבת מהר, ככה אומרים לי תמיד. מתמסרת, נפשית, למי שמושיט יד, רוצה לחבק, רוצה להיות. ואני יודעת למה, ולא יודעת איך להיפטר מההרגל הזה. בין אם עם חברות, בין אם עם גברים. פשוט אוהבת מהר מדי. אני בירושלים כרגע, שנת שירות. והכרתי את מארקי, קולומביאני יהודי שגר במיאמי ובא לישראל לשנת שירות. ומהרגע הראשון, בלי מילים, רק מבט הרגשתי פרפרים. יומיים אח''כ הוא שלח לי סמס, השיג את המספר איכשהו. ואחרי כמה ימים של שיחות אל תוך הלילה נשיקה. וסמסים. ושוב נשיקה. ופתאום, כאילו תהום בינינו. אני מתאהבת מהר מדי, ככה אומרים לי תמיד. </div>Sun, 16 Sep 2007 10:20:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7457130http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=7457130http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7445747<div align="right" dir="rtl"> לזוג שמאוהב, שנפרד בתחנת רכבתמישהו מכר כרטיסיםלזמר שמנגן על התופים המשוגעיםהייתה פעם מישהי שאהבהלאשה שהסתבכה עם האבקה הלבנה יש ילדיםולשכל הישר שמרדים את הפחדיםנולדו אחיםזה כמו להיות דמות רקעזה כמו שמישהו אומר לך שאין זמן לתשובותשרק אתה יודע, שרק אתה רוצה להסביר את עצמךלספור את כל הצעדים שעשיתאת כל השאלות של אם להיות ולא להיות או לא להיותואם להיות אז ככהפשוט ונאמןלשחקן שמשחק את הפועל שמאבד את השליטהלבעל שהקדים, וראה את האישה שלוהופכת למפלצת אטומהלאדם שמתחבא מאחורי האנשיםשאוהבים להתווכח ולשירולעצמי על זה שאין לי את הכוח לוותרעל זכרונות מאד ברוריםהם מכתיבים את המחראת מה שאז, את העכשיוואם עכשיו אז להוריד את העוצמהכי אם גורמים לך להיות מה שאתה לא רצה להיותאז תשנה את הכיוון בעצמךזה כמו להיות דמות רקעזה כמו שמישהו אומר לך שאין זמן לתשובותשרק אתה יודע, שרק אתה רוצה להסביר את עצמךלספור את כל הצעדים שעשיתאת כל השאלות של אם להיות ולא להיות או לא להיותואם להיות אז ככהפשוט ונאמן (דבק/ פשוט ונאמן) ~~~ שנה חדשה דרך מסך שחור, רע לי כרגע. </div>Fri, 14 Sep 2007 19:05:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7445747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=7445747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7103998<div align="right" dir="rtl">זכרונות מודחקים ורגעים שרציתי לשכוח מוארים פתאום באור אחר כשהם עולים בשיחה איתך. כמה אהבתי פעם וכמה היום. ואיך אפשר לשכוח כמה טוב היה לי כשהיינו שנינו נגד כל העולם. תודה שהצלת אותי אז ותודה שבאת היום. תשמור על עצמך.</div>Wed, 01 Aug 2007 12:59:00 +0200noa1989@gmail.com (ג'ימי לנצח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129825&blogcode=7103998http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129825&blog=7103998