היא חולה. בחודשיים האחרונים זה קורה לה הרבה, המון.
הכל קשור באזור של הבטן.
מחלות אמיתיות, לרגע היא לא מזייפת, והיא סובלת כמו שרק היא יודעת לסבול- עם הרבה קיטורים בדרך...
עם כל הסבל הזה שהיא משדרת לעולם, היא לא מבינה איך העולם ממשיך לסבול אותה.
איך בייבי ממשיך לסבול אותה.
זה מדהים כמה שהוא עושה בשבילי- ממש ועדת ביקור חולים הוא נהיה. כל השירות שלו דורשים ממנו להצדיק את ה-א+ שהוא מקבל, אבל אף אחד לא יגיד לו כלום כשזה כולל אותי.
בכל מקרה, אני מעדיפה להיות בריאה.
למרות שכבר אין לה חשק לעבוד, אז זה מסתדר לה טוב.
בייבי אומר שהיא אלרגית לצבא וזה סימן שהיא צריכה להשתחרר.
בהתחלה הסכימה איתו, כי איכשהו בכל פעם שהייתה צריכה לחזור לבסיס נהייתה חולה מהשביזות.
אבל אם אני אלרגית לצבא, מה זה בעצם אומר עליי?
החיילת הכי מורעלת שאפשר, עם העקרונות הכי חזקים וברורים, שמוכנה להישאר עוד בצבא ומעבר למה שכל אחד אחר צריך ועושה... תראו לי אנשים בצבא שבמשך רוב השירות שלהם לא מבינים מה המשמעות של "שביזות יום א' ".
אפילו לסגור שבתות או לחזור מקוצרת לא היה אכפת לי. כי השירות גרם לי לזהור.
ועכשיו...עכשיו היא לאט לאט דועכת.
בחרה להישאר עוד, כי יש בה עקרונות, וחשבה שתוכל לעשות בשביל אחרים דברים שלא עשו בשבילה,
ולהיות בשביל חיילים משהו שלא היו בשבילה.
בחרתי, התנדבתי.
אז למה עכשיו כל כך רע לה? למה עכשיו היא מרגישה כמו שבר כלי? כאילו כל מילה נוספת יכולה לשבור אותה לרסיסים...
מה זה אומר עליי?
שהיא לא מספיק טובה?
שהיא לא יכולה לעמוד בלחצים של התפקיד שלה? כשהיא ניגשה אליו כל כך צעירה ביחס למה שביחידות אחרות ניגשים?
אולי זאת בכלל העובדה שהתפקיד שלה זה לא מה שציפתה לעשות. בכלל לא, למען האמת. ככה שאולי זה תסכול שנובע מזה...
או שאולי זה המפקד שלה? והמפקד שלו? שאיכשהו הם השניים שהכי לא סובלים ביחידה. ושניהם חופרים לה ללא הרף...
אבל איפה כל המוטיבציה?
אפילו כשהדיחו אותי ומנעו ממני לסיים את המסלול שהתחלתי זה עבר לי.
אז התנדבתי, כי ידעתי שאני עדיין רוצה לתת עוד.
וכשאתה מתנדב בצורה הזאת, ובחיל הזה, ובמסלול הזה, אתה לא באמת יודע לאן תגיע.
כי אתה מתנדב, אז זה לא משנה.
אז למה לי זה משנה?
למה אני לוקחת הכל כל כך ללב?
איך עושים שיהיה לי כוח? לא כוח למשוך את זה עד הסוף.
לא למשוך אני רוצה, אלא להמשיך. לרצות להמשיך, עם המוטיבציה שלי שאני כל כך מפורסמת בה.
אני צריכה עזרה.
אני צריכה שבייבי יסתכל לי בעיניים
ויגיד לי שהכל בסדר,
ואז יצמיד אותי אליו
ואני ארגע...
אני אוהבת אותך בונבון שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
